אל תעצור את הזרימה
יש נקודה שבה בעלי עסקים מבינים שהם צריכים לשמור על נוכחות שיווקית מתמשכת מול לקוחות קיימים וחדשים. הם מתחילים לשלוח מיילים, אולי אפילו מכתבים, מרגישים שהם עושים משהו נכון. ואז עוברים שבועיים, שלושה, חודש… ושום דבר לא קורה. אף אחד לא מגיב, אף אחד לא חוזר, ונראה שכל המאמץ הזה פשוט הולך לפח. זה הרגע שבו רוב האנשים מפסיקים. הם מחליטים ש”זה לא עובד”, שזה בזבוז זמן, ושעדיף להשקיע את האנרגיה במקום אחר. והנה הפרדוקס: הם עוצרים בדיוק כשהדברים עומדים להתחיל לעבוד, ממש לפני שהזרימה הזאת שהם יצרו מתחילה לחזור אליהם בחזרה.
לפני שנצלול למאמר עצמו…
פתחת עסק כדי לזכות בחופש אבל גילית שרק הכנסת את עצמך לעבודת פרך תובענית? במקום ליהנות מהחיים, אתה כבול לשוטף, לכיבוי שריפות ולמאות משימות שלא נגמרות?
במיוחד עבורך: המדריך שיעזור לך להפוך בעיות כרוניות בעסק לסיסטם שעובד לבד
בזמנו העברתי סמינר שיווק לבעלי עסקים וביניהם בעל עסק של מספר בתי מלון.
במהלך שיחה קצרה מולו הבנתי שהוא כל הזמן מחפש לקוחות חדשים, ושאלתי אותו האם הוא שומר על קשר עם הלקוחות שלו?
בהתחלה הוא זלזל בשאלה וענה “מה אני אשקיע…“, “הם באים לארץ מבקרים ונוסעים…“
לאחר כמה שבועות כששוחחנו, הוא אמר לי שהוא החליט שהוא כן רוצה ליישם את ההצעה ולשלוח ביוזמתו פניות ותקשורות החוצה, ללקוחות קיימים ופוטנציאליים, באמצעות מכתבים ומיילים.
וכך התחיל לעשות. הוא שלח לחלק מהנמענים שלו פרטי תקשורת במייל ובמכתבים.
דיברתי איתו אחרי בערך חודשיים וחצי והוא סיפר לי שהגל של המכתבים ושל המיילים בהתחלה לא הניב שום דבר.
הנקודה הקריטית הייתה שהוא היה חייב לעבור את נקודת המשבר של “זה לא עובד ואני לא רואה שום תמורה, בוא נפסיק“.
כשדיברנו אחרי מספר שבועות הוא היה מאוד קרוב להפסיק, לכן עודדתי אותו להמשיך ולא לוותר, ולבסוף הוא ראה את התמורה.
עברו לפחות 4-5 שבועות עד שהתחיל לראות משהו בחזרה.
מה שקרה באותה נקודה היה שבעל העסק החליט שהוא עושה את זה בתור פעולת קידום בסיסית: כל לקוח שמגיע הוא יבקש גם את כתובת המייל וגם את הכתובת הרגילה כדי שאפשר יהיה לשלוח לו מכתב.
חשוב אף פעם לא לזלזל בפעולה הזאת. אני ראיתי הרבה מאוד בעלי עסקים שנתקלים בכל מיני נקודות של חוסר וודאות וחוסר אמונה שמכתבים יכולים לעשות הבדל.
דבר ראשון: זה עובד, צריך סבלנות.
דבר שני: גם אם לא רואים תגובה בשבועות הראשונים, זה לא אומר שנכשלת. זה אומר שצריך להתמיד. צריך לקחת בחשבון שיש אנשים שיגיבו מיד, ולעומתם יש כאלה שייקח להם יותר זמן על מנת שיענו לך.
הנקודה החשובה היא שפניות כאלו, אם משתמשים בהן בחוכמה ובאכפתיות, מניבות פירות לעסקים לטווח הארוך.
לא משנה מה העסק שלך, שמור על זרימה קבועה של תקשורות מהעסק אל קהל היעד. מילת המפתח כאן היא “עקביות“. לא רק כשיש זמן או כשיש תקציב, בתקופות קלות ובתקופות מאתגרות כאחד, ללא קשר למצב הפיננסי, המשך לתקשר החוצה.
העיקרון פשוט: שמור על זרימה יוצאת רציפה, וכך תבטיח זרימה נכנסת!
עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע״מ
ראה גם:
תוכן עניינים
רוצה לקבל רעיונות שעוזרים לעשות סדר בעסק ומחזירים שליטה בזמן ובתזרים?
טיפים פרקטיים שאפשר ליישם:
להתמודדות עם עומס, לשיפור תהליכים, ולהגדלת הרווחים בפחות מאמץ.
כולל טעויות נפוצות שחובה להימנע מהן וכל הדברים שראינו שעובדים בשטח.
להצטרפות לקבוצת הוואצאפ השקטהלבעלי עסקים שרוצים יותר חופש
הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים
משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.
הופכים את העסק למכונה לייצור רווחים…
הגיע הזמן לגלות מה באמת חוסם אותך, ולקבל מדריך מיידי וקצר לפריצה קדימה
מלא את השאלון וקבל גישה מיידית למדריך
“3 שיטות פשוטות להגדלת הרווחים בלי להשקיע שקל בפרסום”
טיפים נוספים
אחוזי סגירה בקרת איכות גבייה גיוס כוח אדם הגדלת רווחים הוצאות הכשרת עובדים השגת מטרות התייעלות טיפול בעובדים טעויות נפוצות יש תקווה כוח אדם לעשות פחות ולהתקדם יותר לקוחות חדשים לקוחות חוזרים מחסום אישי מחסום נסתר מכירות מקרים מהשטח ניהול נכון ניהול פיננסי סגירת עסקאות סדר וארגון סיפור מהחיים קבוצות קידום עם פריטי דפוס רשתות חברתיות שורש הבעיה שיווק וקידום שימור לקוחות שירות לקוחות תזרים מזומנים תכנון פיננסי ״אין מה לעשות״
- זה בהחלט בעייתי ומערער כשיש לך תשלומים לשלם, ובצד השני יש כסף שמגיע לך כדת וכדין, אך הלקוח מספק לך הסברים ובקשות ואינך מצליח לגבות אותו. הנה מקרה מהשטח ואיך טיפלנו בו.
- אביתר עשה הכל נכון. לפחות ככה זה נראה לו. כשההכנסות ירדו, הוא פעל כמו בעל עסק אחראי: בדק את המספרים, זיהה איפה אפשר לחסוך, וקיצץ בהוצאות מיותרות. בדיוק מה שהיית מצפה מבן אדם רציני. חודש אחר כך, המצב נהיה גרוע יותר. לא קצת גרוע יותר. הרבה יותר גרוע. אביתר לא הבין. הוא עשה את כל המהלכים הנכונים. חסך איפה שצריך, צמצם איפה שאפשר. אז למה זה לא עבד? התשובה לשאלה הזו שווה הרבה כסף.
- יש אנשים שבוחרים להיות כבאים. הם עוברים הכשרה, לובשים מדים, ומקבלים משכורת על זה. ויש את בעלי העסקים. הם לא בחרו להיות כבאים, אין להם מדים, ובטח שלא משכורת כפולה. אבל איכשהו הם מבלים את רוב הזמן שלהם בלכבות שריפות. תזרים בוער? רצים לטפל. עובד התפטר? רצים לטפל. לקוח זועם? רצים לטפל. ואז יש רגע של שקט, נשימה עמוקה אחת, ו… משהו אחר כבר עולה באש. הבעיה היא שאחרי שמכבים את האש, הנטייה היא לחזור הביתה בתחושת ניצחון, מבלי לשאול את השאלה הכי חשובה: למה בכלל פרצה שריפה? התוצאה היא אותם משברים, שוב ושוב, בתחפושות שונות. והתחושה המתישה שאתה תמיד צעד אחד אחרי הבעיה, במקום צעד אחד לפניה.
