דוגמה מהחיים לאיך אפשר לפתור מתח מרסק

בעל עסק שסבל ממתחים ולחצים איומים סביב העסק והתלונן שרוב הזמן רע לו, לא הולך לו ויש לו המון קשיים, ישב איתי לפגישה.

חקרתי את העניין כדי למצוא את שורש הבעיה.

שאלתי אותו אם יש מישהו שמביע אנטגוניזם (התנגדות) כלפי מה שבעל העסק מייצג, או כלפי מה שהוא עושה, או כלפי מה שיש לו (למשל מביע אי הסכמה עם כך שיש לו את העסק הזה)?

בלי לחשוב על כך, הוא השיב לי מייד.

מצאתי שיש קרובת משפחה, במקרה שלו זו אימא שלו, שכל הזמן הביעה אנטגוניזם כלפי הניהול של העסק הזה.

למה אימא שלו דרשה ממנו לסגור את העסק

לא היה ברור לי איך אימא שלו מגיעה לדבר איתו על העסק ואומרת לו שיסגור את העסק? אז תחקרתי אותו כדי להבין איך בדיוק זה קורה.

מה שמצאתי זה שהוא שפעם בשבוע הולך לבקר את אימא שלו, ובמקום לדבר איתה על נושאים כללים ועל החיים בכלל, מה שהוא מדבר איתה זה על מה שמטריד אותו.

לדוגמא שהעובדים לא מצייתים לו, שיש תביעה משפטית של מאות אלפי שקלים, שיש מנהל סניף בנק שלא משתף איתו פעולה ושחוסם לו אשראים ומאוד מקשה עליו את החיים, וכן הלאה.

עכשיו, בתור אמא שרואה שהבן שלה סובל, מה היית מצפה שהיא תעשה? שהיא תמשיך לתת לו לסבול, או שתנסה לעזור לו?

אז האימא, שמאוד דואגת לבן שלה, ולא רוצה שהוא ימשיך לסבול, אחרי שהיא שומעת את כל הדברים הנוראיים והשליליים הללו, אומרת לו “סגור את העסק!“.

במילים אחרות, המסר שלה הוא: אם זה מפריע לך ומציק לך, ואני רוצה שיהיה לך טוב, אז סגור את העסק. 

אבל היא לא אומרת את כל המשפט הזה, אלא היא רק אומרת “סגור את העסק!”, והדבר הזה יצר עליו לחץ אדיר. 

איך פותרים סיטואציה כזו?

אני מעריץ נלהב של פתרונות פשוטים.

בפשטות יש עוצמה מסוימת.

ואני תמיד מעדיף פתרון מעשי פשוט שניתן ליישום, מאשר פתרון מורכב שקשה ליישם אותו.

אז מה שעשיתי היה להביא את בעל העסק להתבונן ולראות איך למעשה הוא תורם (או גורם) לאמא שלו להפוך ממישהי ששמחה שלבן שלה יש עסק, למישהי שכל מה שנראה שהיא רוצה זה שהוא יסגור את העסק. ושהסיבה האמיתית שהאימא מביעה אנטגוניזם זה כי באמת אכפת לה מהבן שלה והיא רוצה שיהיה לו טוב. הגיוני, לא?

לכן ראשית, עברתי איתו על הכלל השתדל שלא לעשות לאחרים מה שלא היית רוצה שיעשו לך.

נתתי לו לעמוד לרגע בנעליים של אימו, ולראות מה הוא היה עושה אם קרוב משפחה היה בא ומספר לו שכל צרותיו בחיים נובעות מהעסק ושלא נראה שיש תקווה באופק. קרוב לודאי שהוא היה ממליץ לאותו קרוב משפחה לסגור או להחליף את העסק.

משם הטיפול היה פשוט יותר. תרגלתי אותו להתעניין בצד השני (אמא שלו), במקום להיות כל הזמן מרוכז בתוך העולם של עצמו עם כל הצרות שלו. ממש לימדתי אותו להתעניין באדם אחר, בסיפורים שלו, בחוויות שלו, וברגשות שלו.

עשינו סימולציה: אני שיחקתי את האימא, ותירגלנו אותו איך הוא ניגש לאימא שלו ובמקום לדבר על כל הצרות שלו הוא מתחיל להתעניין בה: “היי אימא, מה בישלת? מי ביקר אותך השבוע? איפה היית? מה עשית?”. פשוט להתעניין בה ולא להזכיר בכלל את הצרות או הקשיים שיש לו בעסק.

התוצאה היתה לא פחות מקסם.

בביקור הראשון לאחר מכן אצל אמא שלו המתח ירד לגמרי! הוא התעניין בה, והיא סיפרה לו שהאחים שלו ביקרו אותה, שבישלה את התבשיל הזה ואת המאכל ההוא, שהיתה עם חברות וכו׳. כל נושא הצרות פשוט לא הוזכר.

בשביל מה להזכיר אותו בכלל? אם אתה צריך לדבר עם מישהו על הצרות שלך ולהתייעץ, פנה ליועץ העסקי שלך.

(או פנה לחברים ומכרים, אך תחסוך מהם את כל החדשות הרעות שלא מקדמות אף אחד לשום מקום חוץ מלמטה. אין סיבה “לזהם” את הסביבה התומכת שלנו בבעיות מקצועיות, ואז להתפלא למה הם מגיבים בחרדה או בהתנגדות.)

הביקור הסתיים בצורה מאוד מאוד חיובית ועם אנרגיה טובה, והוא יצא עם הקלה מאוד גדולה.

אימו הפסיקה להגיד לו לסגור את העסק והאווירה הפכה ליותר רגועה ופחות מתוחה.

עכשיו הוא היה יותר פנוי והרבה הרבה פחות מתוח, כדי שאוכל לעבוד איתו ולטפל בדברים היותר מהותיים מבחינה עסקית ושיווקית.

לסיכום, הסיפור הזה מראה שפתרונות עוצמתיים באמת לא חייבים להיות מורכבים, וכמה חשוב לפנות לבעל העסק את המשאב היקר ביותר שלו: שקט נפשי ויכולת לנהל המציאות שלו במקום לתת למציאות לנהל אותו.

עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע״מ

ראה גם:

מה לעשות כשנתקלים בבעיה שלא נראה שיש לה פתרון?

מלחץ לשלווה בניהול העסקי

איך מזהים את התירוצים שחוסמים את ההצלחה?