איך בעזרת שינוי גישה אפשר לפתור מתח מרסק?

בעל עסק הגיע אלי עם עליות וירידות ומתחים נוראיים ונראה היה לכאורה שזה נובע מלחצים פיננסים ויחסים לא תקינים עם העובדים. לא תאמנו מה מצאתי בחקירה...

בעל עסק, שסבל ממתחים ולחצים איומים סביב העסק והתלונן שרוב הזמן רע לו, לא הולך לו ויש לו המון קשיים, ישב איתי לפגישה.

חקרתי את הענין כדי למצוא את שורש הבעיה.

שאלתי אותו אם יש מישהו שמביע אנטגוניזם (נוגדנות) כלפי מה שבעל העסק מייצג או כלפי מה שהוא עושה או כלפי מה שיש לו (למשל מביע אי הסכמה עם כך שיש לו את העסק הזה)?

בלי לחשוב על כך, הוא השיב לי מייד.

מצאתי שיש קרובת משפחה, במקרה שלו זה אימא שלו, שכל הזמן מביעה אנטגוניזם כלפי הניהול של העסק הזה.

לא היה ברור לי איך אימא שלו מגיעה לדבר איתו על העסק ואומרת לו שיסגור את העסק? אז תחקרתי אותו כדי להבין איך בדיוק זה קורה?

מה שמצאתי זה, שהוא שפעם בשבוע הולך לבקר את אימא שלו, ובמקום לדבר איתה על נושאים כללים ועל החיים בכלל, מה שהוא מדבר איתה זה על מה שמטריד אותו.

לדוגמא שהעובדים לא מצייתים לו, שיש תביעה משפטית של מאות אלפי שקלים, שיש מנהל סניף בנק שלא משתף איתו פעולה ושחוסם לו אשראים ומאוד מקשה עליו את החיים, וכן הלאה.

עכשיו, בתור אמא שרואה שהבן שלה סובל, מה הייתה מצפה שהיא תעשה? שהיא תמשיך לתת לו לסבול או לנסות לעזור לו?

אז האימא, שמאוד דואגת לבן שלה, ולא רוצה שהוא ימשיך לסבול, אחרי שהיא שומעת את כל הדברים הנוראיים והשליליים הללו, אומרת לו "סגור את העסק!".

במילים אחרות, המסר שלה הוא: אם זה מפריע לך ומציק לך, ואני רוצה שיהיה לך טוב, אז סגור את העסק. אבל היא לא אומרת את כל המשפט הזה, אלא היא רק אומרת "סגור את העסק." והדבר הזה יוצר לחץ מנוגד למטרה של בעל העסק לטפל בעסק ולפרוח ולשגשג.

איך פותרים סיטואציה כזו?

אני מעריץ נלהב של פתרונות פשוטים.

בפשטות יש עוצמה מסוימת.

ואני תמיד מעדיף פתרון פשוט מעשי שניתן ליישום, מאשר פתרון מורכב שקשה ליישם אותו.

אז מה שעשיתי היה להביא את בעל העסק להתבונן ולראות איך למעשה הוא תורם (או גורם) לאמא שלו להפוך ממישהי ששמחה שלבן שלה יש עסק, למישהי שכל מה שנראה שהיא רוצה שהוא יסגור את העסק. ושהסיבה האמיתית שהאמא מביעה אנטגוניזם זה כי באמת אכפת לה מהבן שלה ורוצה שיהיה לו טוב. הגיוני, לא?

לכן ראשית, עברתי איתו על הכלל השתדל שלא לעשות לאחרים מה שלא היית רוצה שיעשו לך.

נתתי לו לעמוד לרגע בנעלים של אמו, ולראות מה הוא היה עושה אםקרוב משפחה היה בא ומספר לו שכל צרותיו בחיים נובעות מהעסק שלא נראה באופק שיש תקווה. קרוב לודאי שהוא היה ממליץ לאותו קרוב משפחה, לסגור או להחליף את העסק.

משם הטיפול היה פשוט יותר. תרגלתי אותו להתעניין בצד השני (באמא שלו), במקום להיות כל הזמן מרוכז בתוך העולם של עצמו עם כל הצרות שלו. ממש לימדתי אותו להתעניין באדם אחר, בסיפורים שלו, בחוויות שלו, וברגשות שלו.

עשינו סימולציה: אני שחקתי את האימא, ותירגלנו אותו איך הוא ניגש לאימא שלו ובמקום לדבר על כל הצרות שלו הוא מתחיל להתעניין בה: "הי אימא, מה בישלת ?, מי ביקר אותך השבוע ?, איפה היית ?, מה עשית ? " . פשוט להתעניין בה ולא להזכיר בכלל את הצרות או הקשיים שיש לו בעסק.

התוצאה היתה לא פחות מקסם.

בביקור הראשון לאחר מכן אצל אמא שלו המתח ירד לגמרי! הוא התעניין בה, והיא סיפרה לו שהאחים שלו ביקרו אותה, שבישלה את התבשיל הזה ואת המאכל ההוא, שהיתה עם חברות וכו'. כל נושא הצרות פשוט לא הוזכר.

בשביל מה להזכיר אותו בכלל? אם אתה צריך לדבר עם מישהו על הצרות שלך ולהתייעץ – פנה ליועץ העסק שלך.

או פנה לחברים ומכרים, אך תחסוך מהם את כל החדשות הרעות שלא מקדמות אף אחד לשום מקום חוץ במורד סולם הרגשות.

הביקור הסתיים בצורה מאוד מאוד חיובית ועם אנרגיה טובה, והוא יצא עם הקלה מאוד גדולה.

אימא הפסיקה להגיד לו לסגור את העסק והאווירה הפכה יותר רגועה ופחות מתוחה.

עכשיו הוא היה יותר פנוי והרבה הרבה פחות מתוח,כדי שאוכל לעבוד איתו ולטפל בדברים היותר מהותיים מבחינה עיסקית ושיווקית.

בהצלחה,

עפר פלאוט
מייסד, אקספדיטור מאיץ עסקים בע"מ