המשימות שלא צריך להספיק
העצה הכי גרועה בניהול זמן היא “לנסות להספיק יותר”. במיוחד כשהבעיה של רוב בעלי העסקים היא לא שהם עושים מעט מדי, אלא שהם עושים יותר מדי: יותר מדי דברים שלא באמת היו צריכים להגיע לשולחן שלהם מלכתחילה.
העצה הכי גרועה בניהול זמן היא “לנסות להספיק יותר”. במיוחד כשהבעיה של רוב בעלי העסקים היא לא שהם עושים מעט מדי, אלא שהם עושים יותר מדי: יותר מדי דברים שלא באמת היו צריכים להגיע לשולחן שלהם מלכתחילה.
האם העסק שלך ימשיך לעבוד כמו שצריך גם אם תיעלם לחודש? זו שאלה פשוטה, אבל היא חושפת הרבה מאוד על הדרך שבה העסק שלך מנוהל. הרבה בעלי עסקים חולמים לצאת לחופשה בלי לבדוק את הטלפון כל שעה, לפתוח סניף נוסף או פשוט להתפנות לדברים נוספים. אבל כל עוד העסק תלוי בהם כדי לקבל כל החלטה או לפתור כל בעיה, זה כמעט בלתי אפשרי…
יש שיטה פשוטה שעזרה להפוך את טויוטה לאחת מחברות הייצור המצליחות בעולם. היופי בה הוא שהיא לא מתאימה רק למפעלים. אפשר ליישם אותה כמעט בכל עסק וכמעט על כל בעיה. היא לא דורשת ציוד מיוחד, תוכנה יקרה או ידע טכני. אם אי פעם מצאת את עצמך מנסה לפתור שוב ושוב את אותה הבעיה, כנראה שגם אתה יכול להפיק ממנה הרבה.
יש פער בין להבין מה צריך לבין לעשות את זה בפועל. אפשר להסכים עם רעיון, להסביר אותו לאחרים ואפילו להיות משוכנע בחשיבות שלו, ובכל זאת להמשיך להתנהל בדיוק אותו הדבר. כאן נכנס הכלי שהופך רעיונות לפעולות שאפשר לבצע, לבדוק ולשפר. כך מפסיקים רק “לדעת מה צריך לעשות”‘ ומתחילים לגלות מה באמת עובד…
אם היית יוצא מחר לחופשה של חודשיים, מה היה קורה לעסק שלך? הצוות היה ממשיך לתקתק עבודה כמו מכונה משומנת, או שהטלפון שלך היה מצלצל בלי הפסקה? התשובה לשאלה הזאת מספרת הרבה יותר על מצב העסק שלך מכל דוח רווח והפסד. לכל עסק יש ארבעה שלבי התפתחות, ולכל שלב יש את האתגרים שלו. ברגע שתבין באיזה שלב העסק שלך נמצא, יהיה לך הרבה יותר קל לזהות למה חלק מהבעיות חוזרות על עצמן, ומה צריך להשתנות כדי לצמוח בלי להעמיס עוד ועוד על עצמך.
אומרים שלכולנו יש בדיוק 24 שעות ביממה. מבחינה פיזיקלית זה נכון, אבל בעולם העסקים והניהול האישי, המשפט הזה פחות מדויק. יש אנשים שמספיקים בשבוע אחד את מה שאחרים לא מצליחים לגרד בחודש שלם. הם לא קוסמים והם לא בהכרח עובדים קשה יותר. ההבדל העיקרי הוא שהם פיצחו את השיטה: במקום לרדוף אחרי הזמן, הם למדו איך “לייצר” אותו. נשמע כמו מדע בדיוני? הנה ההסבר של איך כל אחד יכול לייצר זמן יש מאין.
בניגוד לאמונה הרווחת רוב משברים לא נוחתים מהשמיים ביום בהיר אחד. הם נוטים לפזר לא מעט סימנים מקדימים… כי משבר הוא פשוט שרשרת של פעולות יומיומיות שהשתבשו, שאם מודדים אותן באופן נכון ועקבי, אפשר לעצור את כדור השלג הרבה לפני שהוא הופך למפולת.
אפילו אחרי יותר מ-20 שנות ייעוץ ועבודה עם מנהלים ובעלי עסקים, יש דברים שמפתיעים אותי כל פעם מחדש. אחד הבולטים שבהם הוא ההתנגדות של חלק מהמנהלים לעבודה עם מדדי ביצוע. אין מנהל טוב שלא רוצה לראות את המצב בצורה גרפית, פשוטה וברורה כדי לדעת איך לפעול לטובת הארגון. עם הזמן הבנתי שהגישה למדדים אינה רק שאלה של “סגנון ניהולי”, אלא חושפת בדיוק מול מי אני עומד. למעשה, מצאתי שישנם שלושה סוגים של מנהלים…
קבוצת כדורסל שנכנסת למחצית בפיגור של 20 נקודות לא מקבלת נקודות בונוס על מאמץ, וגם לא על הסברים מנוסחים היטב על כך ש”השופט נגדנו” או “הפרקט מחליק מדי”. לוח התוצאות לא מתרשם מנסיבות מקלות, הוא עיוור לתירוצים ומראה רק נתונים. בספורט כמו בעסקים המדד היחיד שקובע הוא השורה התחתונה שעל הלוח. וכשמתחילים להילחם על ההסברים במקום על הנקודות, מפסידים את המשחק.
העובדים מגיעים למשרד, המקלדות מתקתקות, הטלפונים מצלצלים ומיילים נכתבים. עד כאן הכל טוב… אבל בסוף היום, כשאתה מסתכל על קו הסיום, האם אתה מגלה שבעיקר טבעת בים של משימות שוטפות, בלי לצאת עם תחושה שהיה כאן יום שבאמת הזיז משהו?
למידה אמיתית היא לא צריכת מידע אלא שינוי התנהגות בפועל. אם נחשפת לתוכן חדש אבל בסיטואציה דומה בחרת לפעול בדיוק כפי שפעלת בעבר, לא למדת הרבה. למידה נמדדת רק כשמופיעה התנהגות חדשה תחת אותם תנאים, ואת זה משיגים בעזרת יישום חוזר ונשנה וקבלת פידבק מהמציאות עצמה.
הצלחה עקבית היא לא קסם, היא פשוט ההחלטה שלך לא להפסיק לעשות את מה שעבד לך רק כי “הלחץ עבר”. אני מדבר על במקום לנסות לייצר פריצות דרך מקריות, להתחיל לעבוד עם שיטה. הפער בין זינוק חד פעמי לצמיחה קבועה נמצא בין השאר בנקודה הבאה: היכולת שלך לא להזיז את ההגה כשהרכב כבר נוסע לכיוון הנכון. בוא נבין איך אתה מפסיק להסתמך על מזל ומתחיל ליישם את הנוסחה שתשאיר אותך על המסלול.
מוצא את עצמך שומע עוד פודקאסט, קורא עוד ניוזלטר וצופה בעוד סרטון הדרכה, אבל רשימת המטלות הקריטיות ממשיכה להיות תקועה במקום? אם נמאס לך להרגיש שאתה נמצא ב”פול גז בניוטרל” ולצבור ערימות של ידע שאתה לא מצליח לתרגם למעשים, בוא נראה מה עושים כבר עכשיו כדי להתחיל לייצר תוצאות בשטח.
משמעת היא האוטומציה של כוח הרצון. מה שהביא אותך לכאן, לא יביא אותך לשם. ייתכן שהכאוס ויכולת האלתור עזרו לך להקים את העסק, אבל הם אלו שמונעים ממך להצמיח אותו עכשיו. אתה רוצה את הלייף-סטייל, את החופשות, שהעסק “ירוץ לבד”? משמעת זה כרטיס הכניסה למועדון. אנחנו מצליחים במידה שבה המערכות שלנו פועלות חלק. אנשים חושבים שמשמעת היא חומה שסוגרת עליהם, אבל במציאות היא הרצפה שעליה הם עומדים. היא לא מגבילה את החופש שלך, היא יוצרת אותו. במיוחד כשאתה מנהל עסק עם צוות עובדים. אם אתה רוצה להבין איך להפוך משמעת לכלי שמרחיב אותך במקום לכלוא אותך, המאמר הזה יראה לך איך להשתחרר מכלא של עבודה קשה לחופש של ניהול מלמעלה.
אתה בונה משהו שאתה בטוח שאנשים צריכים. אתה ממש משוכנע בזה. אתה גם משקיע זמן וכסף בהתאם. אבל רק אחרי ההשקה של המוצר, השירות או העסק החדש, אתה מגלה אם מישהו באמת מוכן לשלם. זו בדיוק הדרך לשרוף הון ולהתעורר למציאות כואבת. השאלה היא למה לבדוק ביקוש רק בסוף, אחרי שכבר התחייבת להכל? למה לא לבדוק ביקוש עוד לפני שהוצאת שקל אחד? בוא נראה איך אתה יכול להפסיק לנחש ולהתחיל לבנות משהו שאנשים יעמדו בתור לשלם עליו.
מחקרים מראים שעובדי ידע (מי שהעבודה שלו מבוססת על חשיבה בניגוד לייצור פיזי) מבצעים “עבודה סביב העבודה” (כמו בדיקת מיילים, הודעות ופגישות מיותרות) במשך כ-60% מיום העבודה שלהם! הכוונה למשימות “תחליפיות”, פעולות שנראות פרודוקטיביות אבל בעצם משמשות כמנגנון בריחה מהדבר האחד שבאמת חשוב. התוצאה? תחושה מתמשכת של עומס ויום שנגמר בלי הישגים משמעותיים. אלופי הביצוע פועלים אחרת, ואחד הסודות שלהם פשוט למדי.
יש לך יומן מלא, אתה עובד קשה ובכל זאת מרגיש שאתה רץ במקום? ברוך הבא למועדון. החברות חינמית, אבל העלות האמיתית היא כל ההזדמנויות המעולות שפספסת בזמן שהיית עסוק בלהגיד “כן” לדברים שהם “איכשהו בסדר”… כשבוחנים עסקים לאורך זמן, מגלים שהפערים הגדולים ביניהם לא נובעים מעבודה קשה יותר או פחות, אלא מאיכות הבחירות שנעשו בדרך. לא בחירה אחת מכרעת, אלא שיטה קבועה שמכתיבה מה נכנס פנימה ומה נשאר בחוץ. כי ניהול הוא לא רק לדעת מה לקדם, אלא גם לדעת ממה להימנע.
יש בעלי עסקים שעובדים 12 שעות ביום ובקושי שורדים, ויש כאלה שעובדים 6 ומרוויחים פי שלוש. ההבדל ביניהם? לא כמה הם עושים, אלא כמה הם לא עושים… בוא נסתכל על מספר עקרונות וכלים מעשיים שיעזרו לך לזהות את העיקר, להיפטר מהטפל, ולסיים את היום עם תחושה שבאמת התקדמת.
פעם, לפני הרבה זמן, פתחת את העסק הזה כי רצית חופש, גמישות, לעשות מה שאתה אוהב ולעזור לאנשים. ואז קרה משהו. דברים לא הלכו כמו שתכננת לכן התחלת להוסיף עוד ועוד. ופתאום גילית שאתה עובד יותר שעות, מרוויח פחות כסף, ולא זוכר מתי פעם אחרונה הלכת לישון בלי לחשוב על רשימת המשימות. אתה לא איטי ולא עצלן. אתה פשוט מנסה לרוץ מרתון עם תיק מלא באבנים על הגב. הגיע הזמן לפרוק את התיק!
הפרדוקס של בעל העסק המודרני: יש לו קורסים. יש לו ספרים. יש לו פודקאסטים בדרך לעבודה ובדרך חזרה. הוא יודע בדיוק מה צריך לעשות כדי להכפיל את ההכנסות. אז למה הוא עדיין דורך במקום? אם ידע היה שווה כסף, הוא היה אחד האנשים העשירים בעולם. אבל המציאות שונה: יש פער מוזר בין הראש לרגליים. איך זה שהראש יודע בדיוק לאן ללכת, והרגליים מסרבות לזוז?
יש אנשים שמתכננים להתחיל דיאטה מיום ראשון כבר שלוש שנים. יש כאלה שהספר על יזמות שקנו עדיין יושב על השידה עם סימניה בעמוד 12. ויש בעלי עסקים שיודעים בדיוק מה הם צריכים לעשות כדי להצליח, ובכל זאת, איכשהו, זה לא קורה. לא בגלל חוסר ידע, לא בגלל חוסר רצון, ולא בגלל שהיקום קשר קשר נגדם. אז למה? ומה הפעולה הסופר ספציפית שהם יכולים לעשות?
יש משפט שכל בעל עסק אמר לפחות פעם אחת: “בשבוע הבא אני מתחיל ברצינות”. השבוע הבא הזה הוא מקום קסום. שם יש זמן, שם יש אנרגיה, ושם סוף סוף דברים קורים. הבעיה מתחילה כשהוא אף פעם לא מגיע… יש פער מוזר בין מה שאנחנו בטוחים שאנחנו עושים לבין מה שאנחנו באמת עושים. ולעיתים, הפער הזה מספיק גדול כדי שעסק יישאר תקוע שנים.
יש משפט ישן שאומר “פחות זה יותר”. רוב האנשים שומעים אותו, מהנהנים בהסכמה, ואז מיד מוסיפים עוד משהו לרשימת המשימות שלהם. מסתבר שזו לא סתם אירוניה, זו תופעה אנושית מתועדת, ופרופסור אחד החליט להוכיח אותה במחקרים. אז הפתרון הכי טוב לבעיה שכרגע מטרידה אותך? כנראה שהוא כבר שם. אתה פשוט צריך לגלות מה להסיר…
יש מלכודת מעניינת שחוזרת אצל בעלי עסקים, והיא זו שמחזיקה אותך עובד מיליון שעות ביום, יום אחרי יום. לא משנה כמה עובדים יש וכמה אתה מנסה להתייעל, איכשהו כל דבר חשוב חוזר אליך.
מעניין לראות איך עסקים מתקדמים לא בהכרח בגלל מאמץ גדול אלא בזכות תנועה מדויקת. בצד השני של זה, אפשר לעבוד קשה ועדיין לא לזוז כמעט בכלל. יכול להיות שאתה עושה הרבה, מתאמץ הרבה, מתכנן הרבה… ורואה מעט מדי תוצאות. לא פעם זה מרגיש כמו דפדפן עם 47 טאבים פתוחים: הכל דחוף, הכל דורש טיפול, אבל בפועל העבודה מתפזרת לכל הכיוונים ושום פעולה לא מקבלת מספיק כוח כדי לפרוץ קדימה.
מה אני עושה כשאני נכנס לעסק שיש בו ייצור, ואנחנו כבר יודעים שיש בו חוסר יעילות? התשובה אולי תפתיע אותך, כי זה לא מה שרוב האנשים עושים. בדרך כלל בעלי עסקים ישר קופצים פנימה: מתחילים לנתח תהליכים, לבדוק עובדים, לחשוב איך לסדר את הדברים מבפנים. זה נשמע הגיוני, נכון? הרי אם המערכת לא יעילה, צריך לתקן אותה! רק שזה לא עובד ככה… לא כי זה משהו שלא חשוב לעשות, אלא כי זה לא הדבר הראשון שאתה צריך לעשות. יש משהו קריטי שקודם לזה. וזה בדיוק מה שאני הולך להסביר בסרטון הבא.
אחד הרגעים הכי מסוכנים בעסק הוא כשאתה מחליט לוותר אחרי שלושה כישלונות, או קופץ למסקנות מהר מדי אחרי הצלחה אחת. אנחנו רוצים תשובות מהר, ואנחנו רוצים לדעת אם משהו עובד או לא עובד כבר אחרי ניסיון אחד או שניים. אבל יש עיקרון מתמטי פשוט שמראה מתי התוצאות שלך לא בהכרח מייצגות את המציאות. זה לא עניין של מזל או אמונה, אלא מתמטיקה טהורה שכל בעל עסק חייב להכיר.
כדי לשמור על תפוקה גבוהה (להספיק הרבה, לעבוד ביעילות ולהשיג תוצאות מוגדרות), צריך לדעת איך לנהל בקשות שמגיעות מאחרים. אנשים סביבך, בין אם אלה לקוחות, עובדים, או קולגות, הולכים לבקש ממך דברים, שבניגוד לטענות שלהם לא בהכרח יהיו “צ׳יק צ׳ק”. חשוב לעזור כשאפשר, אבל פה נכנסות שמירה על סדר עדיפויות ברור, שקיפות, והיכולת שלך לומר “לא”…
תאר לעצמך מישהו שיש לו קוץ ברגל. הוא הולך לטיפול, ונותנים לו עיסוי בגב ותה חם. נשמע כיף חיים, אך האם זה יעזור? ברור שלא. אבל מה שיותר גרוע, אחרי שזה לא עובד, הוא מתחיל לחשוב שאולי אין פתרון בכלל. הוא הרי כבר ניסה דברים וכלום לא עזר. ככה זה עובד גם עם ייעוץ עסקי: אתה מרגיש שמשהו לא עובד בעסק, מזמין יועץ, ואם הוא נותן לך פתרון שלא קשור לבעיה האמיתית, אז אתה תיישם, תראה שזה לא עובד, ותאמין שזה אתה. או שהעסק שלך לא ניתן לתיקון. כשהאמת היא שפשוט לא טיפלו בקוץ!
ההבדל בין איש מכירות שמגיע ליעד לבין כזה שמתאכזב בסוף החודש הוא לא בהכרח בכמות המאמץ אלא בשיטת העבודה. במאמר הזה נראה איך לעבור ממצב של “נקווה לטוב” למצב של שליטה חיובית במהלך העניינים.
האינטרנט מלא בעצות. רובן לא קשורות אליך.
אני רוצה לשלוח לך רק את מה שבאמת שווה.
השאלון הקצר הבא יעזור לי לדייק, ויש גם מתנה בסוף:
החוברת “3 שיטות פשוטות להגדלת הרווחים בלי להשקיע שקל בפרסום”
אין מוצרים בסל הקניות.