המלכודת של “הייתי במשרד כל היום אבל לא הספקתי כלום”

העובדים מגיעים למשרד, המקלדות מתקתקות, הטלפונים מצלצלים ומיילים נכתבים. עד כאן הכל טוב… אבל בסוף היום, כשאתה מסתכל על קו הסיום, האם אתה מגלה שבעיקר טבעת בים של משימות שוטפות, בלי לצאת עם תחושה שהיה כאן יום שבאמת הזיז משהו?

לפני שנצלול למאמר עצמו…

מדריך

פתחת עסק כדי לזכות בחופש אבל גילית שרק הכנסת את עצמך לעבודת פרך תובענית? במקום ליהנות מהחיים, אתה כבול לשוטף, לכיבוי שריפות ולמאות משימות שלא נגמרות?

במיוחד עבורך: המדריך שיעזור לך להפוך בעיות כרוניות בעסק לסיסטם שעובד לבד

מהי תפוקה אמיתית? ואיך אפשר למדוד אותה?

יש אנשים שמאמינים שאם הם באו לעבודה, עבדו מספר שעות והלכו, זה סגר את יום העבודה, ולכן באופן טבעי הם זכאים לתשלום עבור התרומה שלהם.

מצד שני, מנהל לעיתים מוצא את עצמו במצב מוזר בו הוא צריך לשלם משכורת אבל התרומה של העובד לא באמת שם. מה לא מסתדר כאן?

ההבדל בין להיות עסוק לבין תפוקה

תפוקה היא כמות העבודה שנעשית בפועל. אבל הכוונה לא כמה זמן עבדת, אלא כמה יצא מזה.

לדוגמה:

עובד ישב 8 שעות => זה זמן

הוא סיים 5 משימות => זו תפוקה

בעסק תפוקה היא כמה תוצאות בפועל נסגרו בפרק זמן מסוים.

אפשר למדוד אותה לפי:

  • מספר משימות שהושלמו
  • מספר פגישות שהתקיימו
  • מספר עסקאות שנסגרו
  • כמות מוצרים שיוצרו
  • מספר משלוחים שסופקו בזמן
  • ערך כספי שנכנס
  • ועוד

לא כמה שעות עבדת אלא מה סיימת

שום דבר לא קורה מעצמו ושום דבר לא נשאר תלוי באוויר. כל תהליך שמניב תוצאה מורכב משרשרת של פעולות שיש להן נקודת זינוק וקו סיום ברור

פגישת מכירה, לדוגמה, מתחילה ומסתיימת.

שליחת מסמך מתחילה ביצירת מסמך חדש, הוספת מילים ושינוי העמוד הריק לעמוד עם טקסט, וסיום ושמירה שלו.

אם מודדים רק שעות, אי אפשר לדעת באמת כמה תהליכים הגיעו לקו הסיום. אנשים יכולים להיות “עסוקים” במשך שעות, אבל המדד האמיתי להתקדמות הוא כמה פעולות נסגרו בפועל.

האם למדוד גם שעות עבודה?

כן, אפשר ורצוי. כך לאורך זמן תוכל לחשב כמה שעות בממוצע לוקח לאיש צוות או לצוות שלם להשלים משימה.

למה זה חשוב?

כי כך אפשר להעריך ולתכנן בצורה נכונה יותר את העתיד.

אם אף פעם לא ביצעת כזה מהלך מדידה, זה עשוי להראות לך מוזר ואף לא נחוץ. אבל אם תתמיד לפחות שלושה שבועות, תתחיל לראות את הערך האמיתי של זה. אם קשה לך לעשות זאת פנה אלינו וקבל עזרה.

רק מה שנסגר נחשב

פעמים רבות אדם חושב על משהו שצריך להתבצע, אך בפועל המשימה אפילו לא מתחילה, או מתבצעת בצורה חלקית, ולעולם לא מסתיימת.

דוגמה מצוינת היא אצל אנשי מכירות.

אם יש לידים שמגיעים, שהם למעשה מתעניינים והזדמנויות לעסקאות, אך לא מתקשרים אליהם, התפוקה היא אפס! ולא משנה כמה “שעות עבודה” מבוצעות. הרווחים שהיו יכולים להיות לך הולכים לאיבוד בעוד אתה משלם על זמן ולא על תפוקה אמיתית.

לבנות 90% מגשר זה בדיוק כמו לא לבנות אותו בכלל, כי אי אפשר לחצות בעזרתו את הנהר! עובדים יכולים להשקיע שעות, לנהל פרויקטים, לכתוב מיילים ולקיים עשרות פגישות. אבל כל עוד המשימה לא נסגרה ולא הגיעה לקו הסיום, הגשר לא הושלם.

איך מודדים כל תפקיד בצורה פשוטה

האם אפשר למדוד כל תפקיד? בהחלט כן.

עובד דלפק שמוכר: כמה הזמנות עבודה או משלוחים הושלמו.

מחסנאי: כמה בקשות סופקו.

מזכיר או מזכירה: כמה משימות הושלמו.

איש שיווק: כמה פריטי פרסום הופקו ונשלחו, וכמה תגובות התקבלו (למשל פניות ולידים כתוצאה מכך).

ועוד ועוד.

העיקר כאן הוא להגדיר לכל תפקיד תוצאה ברורה שאפשר לספור. כך לכל עובד יש מספר ברור, שחור על גבי לבן, שהוא יודע שהוא נמדד עליו. הרעיון הוא גם להפסיק להתרכז במאמץ שהושקע, ולהתחיל לספור את הפעולות שחצו את קו הסיום.

המעבר מ”לעשות” אל “להשלים ולסיים”

יש כאלה שמתחילים, אך לא ממשיכים עד הסוף. או במצב גרוע יותר, נכנסות פעולות מיותרות (כמו שאלות על גבי שאלות או סטיות לדברים “דחופים”), שמסיטות אותם מלהשלים את המשימה עד הסוף.

אם איש המכירות השיג הסכמה מלקוח על עסקה, אך לא דאג לסגור סופית, כמו לגבות ולהחתים על חוזה, או “שכח” להעביר למחלקת הייצור לביצוע, אז צריך להכיר בכך שעבדו על המשימה אך היא לא הושלמה, ולכן זה לא נספר בתפוקה.

מה משפיע על מספר המשימות שבוצעו והושלמו?

בראש ובראשונה, תוצר שלא מוגדר בצורה ברורה ומדויקת יגרום לך ולעובדים להרגיש “שעובדים”, אך היעילות תהיה נמוכה.

אל תניח שאנשים יודעים מעצמם איך התוצר צריך להראות במצבו האידיאלי.

למעשה, אפשר לסמוך על כך שאנשים ימציאו סטנדרטים חדשים, או יראו מופתעים, או לא יבינו מה אתה רוצה מהם, כשאתה מנסה להסביר להם את התוצר שרצית.

לקוח שלי, בעל מסעדה, שידע להגדיר: “שמנת פסטה צריכה לשקול 163 גרם”, ולדרוש דיוק במדידה, מצא שאפשר גם להגדיר במדויק איך נראים השירותים במסעדה אחרי ניקיון יסודי.

אם נכנסת פעם למסעדת פאר יוקרתית, והתבאסת מחוסר ניקיון, זה מאחר ולא הוגדר לעובד הניקיון מהו התוצר המצופה ממנו, ומה הדגשים שעליו לבדוק בעצמו, כדי לבחון אם הוא באמת השלים את המשימה כהלכה.

כמובן שחוסר מיומנות, חוסר בזריזות ידיים, ועבודה ללא נוהל מדויק של מה שצריך להתבצע הם גורמים נוספים שיפחיתו תפוקה.

יהיה הגורם שיהיה, אפשר לאתר אותו, לפתח את השיטה לטפל בו ואכן לטפל בו, והתפוקה תעלה פלאים. 

מאחל לך ולצוות שלך תפוקה אמיתית גבוהה!

צריך עזרה להעלות את התפוקה?

צור קשר.

עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע״מ


ראה גם:

תפוקה, זמן ואושר

הדרך הבטוחה להגביר את היעילות

הסוד הפשוט שמסביר למה אתה כל כך עסוק אבל לא מתקדם באמת

תוכן עניינים

רוצה לקבל רעיונות שעוזרים לעשות סדר בעסק ומחזירים שליטה בזמן ובתזרים?

טיפים פרקטיים שאפשר ליישם:

להתמודדות עם עומס, לשיפור תהליכים, ולהגדלת הרווחים בפחות מאמץ.

כולל טעויות נפוצות שחובה להימנע מהן וכל הדברים שראינו שעובדים בשטח.

להצטרפות לקבוצת הוואצאפ השקטה

לבעלי עסקים שרוצים יותר חופש

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט

מכונה לייצור רווחים

הופכים את העסק למכונה לייצור רווחים

הגיע הזמן לגלות מה באמת חוסם אותך, ולקבל מדריך מיידי וקצר לפריצה קדימה

מלא את השאלון וקבל גישה מיידית למדריך
“3 שיטות פשוטות להגדלת הרווחים בלי להשקיע שקל בפרסום”

טיפים נוספים

אחוזי סגירה בקרת איכות גבייה גיוס כוח אדם הגדלת רווחים הוצאות הכשרת עובדים השגת מטרות התייעלות טיפול בעובדים טעויות נפוצות יש תקווה כוח אדם לעשות פחות ולהתקדם יותר לקוחות חדשים לקוחות חוזרים מחסום אישי מחסום נסתר מכירות מקרים מהשטח ניהול נכון ניהול פיננסי סגירת עסקאות סדר וארגון סיפור מהחיים קבוצות קידום עם פריטי דפוס רשתות חברתיות שורש הבעיה שיווק וקידום שימור לקוחות שירות לקוחות תזרים מזומנים תכנון פיננסי תמחור תקשורת ״אין מה לעשות״

  • אם מישהו מגיע אליך הביתה בלי להודיע פעם אחת, הוא אורח מפתיע. אם הוא מגיע בכל יום חמישי בחמש, מתיישב על אותה כורסה וכבר יודע איפה הקפה, קשה להמשיך לקרוא לזה ביקור פתע. ובכל זאת, בעסק אנחנו ממשיכים לפתוח את הדלת לאותה בעיה בכל שבוע ולהגיד: “וואו, לא ציפינו לך…”
  • יש מקומות שבהם תלוי ליד מכונה שלט עם הוראות מפורטות. ויש מקומות שבהם ההוראות הן פשוט “תקרא ליוסי”. משהו נתקע? קוראים ליוסי. נדלקה נורה שאף אחד לא מכיר? יוסי כבר יידע מה לעשות. צריך לעשות משהו קצת אחרת הפעם? איכשהו גם לזה תהיה לו תשובה. אחרי כמה זמן מבחינת כולם זה פשוט חלק מהדרך שבה המקום מתנהל. יש מכונה, יש תקלה ויש יוסי. וזה עובד מצוין, עד שזה לא… בין אם יוסי זה אתה, או שאתה מעסיק אצלך יוסי כזה, כל עוד הכל נמצא בראש, העסק תלוי באנשים במקום בשיטה. ולכן הוא פגיע וקשה לו לגדול.
  • יש אנשי מכירות שנראה כאילו הם פשוט נולדו עם זה. הם נכנסים לפגישה, ותוך זמן קצר הלקוח מרגיש בנוח, משתף פעולה ושמח להתקדם. קל להסתכל מהצד ולחשוב שיש להם איזו תכונה מיוחדת שאין לאחרים. אבל מה בדיוק הם עושים אחרת, והאם אפשר ללמוד את זה?
  • לפעמים הדרך שבה אתה מנסה להשיג את הכסף עולה לך יותר ממה שנדמה. הרי כשלקוח חייב כסף, המטרה נראית פשוטה: לגרום לו לשלם, וכמה שיותר מהר. אבל בדרך לשם אפשר לעשות דברים שאולי מקרבים את התשלום, אך באותה נשימה יוצרים לא מעט נזק.
  • אם אתה נוסע מתל אביב לחיפה אבל בטעות עולה על הכביש לבאר שבע, ללחוץ חזק יותר על הגז לא יעזור. להפך, עכשיו אתה פשוט מתקדם מהר יותר למקום הלא נכון. אותו הדבר קורה גם בעסק. אתה יכול “להספיק המון” ועדיין אפילו לא להתקרב לתוצאה הסופית שאתה רוצה. רק שבניגוד לכביש, בעסק אתה יכול לנסוע בכיוון הלא נכון במשך חודשים ושנים ולא לשים לב. איך לא נופלים למלכודת הזאת?
  • אפשר להזרים עוד ועוד עבודה לתוך העסק ועדיין לקבל מעט מדי בצד השני. כי גם עסק שעובד קשה יכול לאבד חלק גדול מהמאמץ שלו בדרך. איך זה קורה? הצנרת העסקית יכולה להיסתם: לידים מצטברים בלי טיפול, עבודות מחכות לביצוע, חשבוניות מתעכבות וכו׳. אותה צנרת עסקית יכולה גם לדלוף: כסף, זמן ולקוחות שהולכים לאיבוד לאורך הדרך. במצב כזה, לפתוח את הברז חזק יותר לא יעזור. במקום להגביר את הלחץ, צריך למצוא איפה הזרימה משתבשת ולטפל בצנרת עצמה.
  • עסק בתקופה טובה יכול להרשות לעצמו כמה החלטות בינוניות. עסק שנמצא תחת לחץ מקבל הרבה פחות מרווח לטעויות. כשההכנסות יורדות והמזומנים מתחילים להיגמר, השאלה היא כבר לא רק מה נכון לעשות, אלא מה נכון לעשות עכשיו.
  • אפשר לבחור מלון לפי התמונות באתר, לקרוא את התיאור ולהתרשם מאוד מה”חדר המרווח עם הנוף”. ואז מגיעים ומגלים שהנוף הוא לחניון והחדר מרווח בעיקר אם לא פותחים את המזוודה… אותו דבר יכול לקרות בגיוס עובדים. מועמד שמצטיין בלהתקבל לעבודה לא בהכרח יצטיין בעבודה עצמה. למרבה המזל, גיוס עובדים לא חייב להיות הימור. יש דרך לקבל תמונה הרבה יותר טובה לפני שמשקיעים זמן וכסף באדם הלא נכון.
  • דמיין מסעדת סטייקים שבה המטבח מצוין, השירות מעולה והמחירים טובים, אבל משום מה רוב האנשים שהפרסום מושך הם טבעונים. בדוח השיווק זה נראה נהדר: כמויות של מתעניינים שהגיעו בעקבות הפרסום. אבל בקופה התמונה מתהפכת לגמרי, פשוט כי טבעונים לא מזמינים סטייקים. זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל בעסקים קל לפספס את זה: כמות הלידים שהצלחת להביא לא אומרת הרבה אם הבאת את האנשים הלא נכונים.

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט