עד כמה להתעקש עם עובדים?

איך נמנעים ממשברים ומשיגים את המטרה (בטווח הקצר ובטווח הארוך)

לפני שנצלול למאמר עצמו…

מדריך

פתחת עסק כדי לזכות בחופש אבל גילית שרק הכנסת את עצמך לעבודת פרך תובענית? במקום ליהנות מהחיים, אתה כבול לשוטף, לכיבוי שריפות ולמאות משימות שלא נגמרות?

במיוחד עבורך: המדריך שיעזור לך להפוך בעיות כרוניות בעסק לסיסטם שעובד לבד

עד כמה להתעקש עם עובדים?

אם נתעקש יותר מדי, יהיה משבר וזה יהיה לא נוח.

מצד שני, אם לא נתעקש, נתפשר ונצטרך לחיות עם ההשלכות, וזה יהיה לא נוח.

זה נכון לגבי עובדים, ילדים ולמעשה עם כל אדם סביבנו, בין אם חבר, נותן שירות או פקיד ממשלתי.

הנה דוגמה.

הסרט של המזרון

יצאנו לחופשה.

חלק מהחופשה בילינו על חוף הים באילת, בקמפינג כפי שאנו אוהבים לעשות עם כל המשפחה.

הבן שלי גל, שעוד לא מלאו לו 12 באותו הזמן, ביקש לישון על מזרון הטיולים הירוק מגומי, שמלווה אותי כבר שנים רבות.

למען האמת, המזרון הזה, שרכשתי באירופה, כל כך איכותי שהוא נראה כמעט חדש, למרות שהוא מלווה אותי כציוד אישי מעל 29 שנים ועברנו יחד טיולים וחוויות רבים מאוד.

בעבר החלטתי שאני שומר על ציוד, ומתחזק אותו כך שיחזיק מעמד למשך הזמן הארוך ביותר. במיוחד כשמדובר בציוד איכותי עם ערך סנטימנטלי כלשהו.

אני מקפיד לשמור גם על המזרון וגם על רצועת הבד המקורית הסגולה שאיתו קושרים את המזרון כאשר הוא מגולגל.

כאשר פותחים את המזרון, הסרט הסגול הזה, עלול בקלות ללכת לאיבוד בשטח.

לכן שמתי מדיניות לעצמי: לעולם לא להשאיר פריטים זרוקים או מונחים בצורה שתקל לאבד אותם. תמיד לשים אותם בתוך כיס, תיק או לאבטח אותם לתיק או פריט בולט אחר שפחות סביר שילך לאיבוד.

בבוקר, התחלנו לקפל את הציוד, וכל אחד טיפל בציוד שבו השתמש במהלך הלילה.

כשהבן שלי הגיע לגלגל את המזרון, הוא לא מצא את הסרט הסגול.

דילמה

כעת אני בדילמה. לי אישית חשוב לשמור על ההחלטה שלי לשמור את הציוד מקורי ומתוחזק ככל האפשר.

התעקשתי פעם אחת ולאחר מכן עוד פעם, וגל ניסה לחפש פה ושם, ומתחת לתיק, וליד המחצלת, אך לא מצא את המזרון. לאחר מכן הוא פנה לענייניו האחרים.

כעת נשאלת השאלה: האם עלי להעיר לו, והאם צריך לעשות מזה דרמה? – זו לא דוגמה טובה. וזה רק יעכיר את האווירה.

חוץ מזה, אפשר גם להשאיר את המזרון מגולגל וקשור באיזה חוט בלוי שגל אילתר.

ומה יקרה אם הוא לא ימצא את הסרט, אז סתם עשיתי מכך עניין גדול, שלא היה בו טעם?

מצד שני, איזה מסר אני מציב כאן? האם אני משמש דוגמה טובה לשמירה על חפצים וציוד, או שאני תומך ותורם לרעיון שאפשר לאבד ציוד, וזה לא נורא. ולאחר מכן להתמודד עם הוצאות מיותרות, וחוסר נוחות מכך שהציוד הדרוש חסר?

היום זה סרט של מזרון, מחר זה בטריה נטעת לטלפון, ומחרתיים זה ציוד יקר יותר או חיוני יותר.

החלטתי

החלטתי שהדבר הנכון הוא להתעקש על הסטנדרט.

זו הדרך היחידה שבה אני מבהיר לעצמי ולאחרים שאין ספק מהו הסטנדרט שאני מצפה מעצמי ומכל הסובבים אותי, במיוחד במשפחה, ליישם בחיינו.

מאותו רגע שרק החלטתי, פשוט לא הנחתי לו (וגם לא הנחתי לעצמי) לוותר.

בהתחלה, הוא ניסה להזניח את זה, ולחזור לענייניו.

לאחר מכן, הוא אמר שיחפש את הפריט – מאוחר יותר.

המשכתי להתעקש. כי כעת זה טרי. מאוחר יותר, הדברים משתנים, מעבירים את הציוד לרכב, משנים מיקום, יש אנשים שעוברים סביבנו. אז המשכתי להתעקש, ותוך כדי ממשיך לחזק את עצמי שזה הדבר הנכון. כי ההתנגדות הפנימית הייתה שם.

לאחר מכן, כשלא הנחתי לעניין ודרשתי שימצא את זה עכשיו, כשזה עוד טרי, הוא התחיל להתקומם.

ולאחר מכן עבר להתמרמר, ולהתלונן.

הוא ניסה להפחית מהערך של זה ולומר “מה זה חשוב?! זה רק רצועת בד זניחה.”

לאט לאט, עם ההתעקשות שלי, וההבנה שהוא עובר דרך, הוא גם המשיך לחפש.

מתחת. ליד. בתוך התיק הזה. בתוך התיק ההוא…

ולאחר כמה דקות ארוכות מורטות עצבים, אך משמעותיות מאוד, הוא מצא את הסרט.

השתדלתי לכל אורך התהליך לחזק אותו. ולא רק לתקוף עם ברקים, אלא גם לתת מדי פעם קרן שמש בהירה.

כאשר הוא מצא, ממש הערכתי אותו – וגם הייתי לי עצמי הקלה עצומה.

זה השתלם. בשיחה רגועה לאחר מכן, המסקנה הייתה, שצריך להקפיד על מדיניות. תמיד לאבטח ומייד את הציוד שאינו בשימוש כרגע, ועלול ללכת לאיבוד.

הדבר הנוסף שהוא אמר שלמד, הוא שאם יפר את ההסכמה הזו, יגיע מכבש של דרישה ללא פשרות. לכן עדיף לשמור על הכללים מהתחלה ולאורך כל הזמן.

מאז, יש הקפדה, ובטיולים מאז, הרבה יותר כיף ונוח מבחינת הטיפול בציוד. בכל הציוד. ולמעשה בתחומים נוספים בחיים.

המלצה

כמוביל בקבוצה (וכל אחד יכול להיות מוביל בקבוצה, לא רק המנהל), חשוב להקפיד ולתת דוגמה טובה של סטנדרט גבוה שנקבע כמדיניות, ולא להתפשר עליו.

דרוש מאחרים לשמור את הסטנדרט הגבוה כמה שאתה רוצה.

סטיב ג’ובס מייסד Apple הוא דוגמה מצוינת לכך.

ג’ף בזוס מייסד Amazon, גם הוא דוגמה.

אמנם אפשר לומר הרבה דברים “פחות נעימים” על האנשים האלה. אך בסופו של דבר, אין ויכוח שהתוצרים הם ברמה אחרת, והצוות סביבם הופך לבעל יכולת גבוהה יותר.

האם קבעת לעצמך מה הסטנדרט להתנהג לפיו בשירות, בייצור, באספקת השירות ובכל פינה אחרת בעסק ובחיים?

עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע״מ


ראה גם:

איך אתה מנהל את הזמן שלך כשיש כל כך הרבה הפרעות מסביב?

​לעשות סדר עוזר להכניס יותר כסף?

איך לשמור על סדר וארגון בעסק מתרחב

תוכן עניינים

רוצה לקבל רעיונות שעוזרים לעשות סדר בעסק ומחזירים שליטה בזמן ובתזרים?

טיפים פרקטיים שאפשר ליישם:

להתמודדות עם עומס, לשיפור תהליכים, ולהגדלת הרווחים בפחות מאמץ.

כולל טעויות נפוצות שחובה להימנע מהן וכל הדברים שראינו שעובדים בשטח.

להצטרפות לקבוצת הוואצאפ השקטה

לבעלי עסקים שרוצים יותר חופש

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט

מכונה לייצור רווחים

הופכים את העסק למכונה לייצור רווחים

הגיע הזמן לגלות מה באמת חוסם אותך, ולקבל מדריך מיידי וקצר לפריצה קדימה

מלא את השאלון וקבל גישה מיידית למדריך
“3 שיטות פשוטות להגדלת הרווחים בלי להשקיע שקל בפרסום”

טיפים נוספים

אחוזי סגירה בקרת איכות גבייה גיוס כוח אדם הגדלת רווחים הוצאות הכשרת עובדים השגת מטרות התייעלות טיפול בעובדים טעויות נפוצות יש תקווה כוח אדם לעשות פחות ולהתקדם יותר לקוחות חדשים לקוחות חוזרים מחסום אישי מחסום נסתר מכירות מקרים מהשטח ניהול נכון ניהול פיננסי סגירת עסקאות סדר וארגון סיפור מהחיים קבוצות קידום עם פריטי דפוס רשתות חברתיות שורש הבעיה שיווק וקידום שימור לקוחות שירות לקוחות תזרים מזומנים תכנון פיננסי תמחור ״אין מה לעשות״

  • כמה פעמים ביום אנחנו נתקלים בציניות? כזו שמושכת למטה וגורמת להרגיש ש”ככה זה ואין מה לעשות”? הנטייה הטבעית כשדברים משתבשים היא לשתוק, או גרוע מכך, להצטרף למקהלת התלונות. אבל מה קורה כשבוחרים לא לעמוד מהצד? השבוע, מצאתי את עצמי בסיטואציה שהעמידה את הסבלנות שלי למבחן, אבל גם סיפקה לי הזדמנות לעשות משהו קצת אחרת.
  • אחרי לא מעט שנים שאני מלווה בעלי עסקים אני כבר יודע לזהות את המבט הזה. המבט של אדם מוכשר, מקצוען אמיתי, שפשוט קורס תחת הלחצים של היומיום. ברגעים כאלה, מרוב שמסתכלים על הבעיות, מפסיקים לראות את ההזדמנויות, גם כשהן מתקשרות אליך ישירות לנייד ומבקשות להיפגש. ככה נראתה פגישה שהתחילה בתירוצים של חוסר ודאות, והסתיימה בלקיחת אחריות שהכניסה מאות אלפי שקלים.
  • אם היית עושה בבוקר כפיפת בטן אחת, מסתכל במראה ומתעצבן שעדיין אין לך קוביות בבטן, כנראה שהיית מבין שיש “פער קל” בין המאמץ לציפייה. אבל משום מה, בשיווק ומכירות, יש אנשים שנראה להם הגיוני לשלוח שלוש הודעות ביום, להעלות פוסט אחד בשבוע, ולהתבאס שהלקוחות לא מתנפלים עם כרטיסי אשראי שלופים.
  • טיפ לבעלי עסקים להתנהלות בימי שגרה או בימי משבר. אל תהיו התוצאה של המצב. לא משנה מה קורה בחוץ, מלחמה, סגר או משבר, העסק שלכם לא חייב לעצור. בסרטון הזה אני משתף מקרה מהשטח של לקוחה שלי, בעלת קליניקה גדולה, שהצליחה לגייס 50 לקוחות חדשים דווקא כשהדלתות היו נעולות.
  • קבוצת כדורסל שנכנסת למחצית בפיגור של 20 נקודות לא מקבלת נקודות בונוס על מאמץ, וגם לא על הסברים מנוסחים היטב על כך ש”השופט נגדנו” או “הפרקט מחליק מדי”. לוח התוצאות לא מתרשם מנסיבות מקלות, הוא עיוור לתירוצים ומראה רק נתונים. בספורט כמו בעסקים המדד היחיד שקובע הוא השורה התחתונה שעל הלוח. וכשמתחילים להילחם על ההסברים במקום על הנקודות, מפסידים את המשחק.
  • סיפור ההצלחה של דורון מליווי עסקי של עפר פלאוט: איך עוברים מניהול עסק ב”כיבוי שריפות” לניהול יציב ורווחי, שצופה את העתיד? כיצד שינוי בגישה (מניהול אימפולסיבי לחיזוי בעיות מראש ושיפור התקשורת) יכול לשנות לחלוטין את היחס של הבנק אליך, לפתור סכסוכים משפחתיים של שנים ולהביא ליציבות כלכלית ופנימית.
  • מנהלים שונאים להיות “שוטרים”, ועוד יותר שונאים להרגיש “גננת”. הרי לא פתחת עסק בשביל לרדוף אחרי העובדים. הדרך לצאת מהלופ הזה דורשת שינוי גישה: מעבר מניהול התנהגות לניהול תוצאות. זה עוזר לתירוצים להיעלם ולעסק להתחיל לרוץ.

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט