דרכים להסיר את הטפל כדי שהעיקר יוכל להצליח
יש בעלי עסקים שעובדים 12 שעות ביום ובקושי שורדים, ויש כאלה שעובדים 6 ומרוויחים פי שלוש. ההבדל ביניהם? לא כמה הם עושים, אלא כמה הם לא עושים… בוא נסתכל על מספר עקרונות וכלים מעשיים שיעזרו לך לזהות את העיקר, להיפטר מהטפל, ולסיים את היום עם תחושה שבאמת התקדמת.
לפני שנצלול למאמר עצמו…
פתחת עסק כדי לזכות בחופש אבל גילית שרק הכנסת את עצמך לעבודת פרך תובענית? במקום ליהנות מהחיים, אתה כבול לשוטף, לכיבוי שריפות ולמאות משימות שלא נגמרות?
במיוחד עבורך: המדריך שיעזור לך להפוך בעיות כרוניות בעסק לסיסטם שעובד לבד
עקרונות וכלים של מינימליזם עסקי
אני פוגש שוב ושוב בעלי עסקים שמרגישים שהם טובעים בים של משימות, הזדמנויות ודרישות.
הבעיה היא שהם מנסים לשחות לכל הכיוונים בו-זמנית.
העקרונות הבאים יעזרו לך לזהות לאן באמת כדאי לשחות!
עודף דיבורים ועודף רעש
בגישת המינימליזם העסקי מתמקדים בפחות דברים, אבל בדברים הנכונים. הרעיון המרכזי הוא לעשות פחות, אבל טוב יותר.
במקום לרוץ לכל כיוון, מזהים את 20% מהפעילויות שמייצרות 80% מהערך, ומתמקדים בהן. מבחינת כל השאר אפשר: לוותר, למכור, או לפשט.
המטרה היא בהירות (קל להבין מה העסק עושה), יעילות (פחות בזבוז זמן וכסף), ואיכות חיים טובה יותר לבעל העסק.
כך במקום לנסות לעשות הכל, למכור לכל אחד, לפתח עוד ועוד מוצרים, ערוצים, קמפיינים ותהליכים, שואלים שאלה פשוטה: מה באמת מזיז את העסק קדימה, ומה בעיקר יוצר עומס ורעש?
לכן בוחרים מעט פעולות, מעט הצעות, מעט יעדים ומבצעים אותם בצורה עקבית, מדויקת וברורה.
איך זה נראה בפועל
- פחות שירותים או מוצרים, אבל כאלה שמכניסים רווח משמעותי.
- פחות משימות ביום, אבל כאלה שמתחברות ישירות להכנסות ולתוצאות.
- פחות החלטות יומיומיות ויותר תהליכים ברורים.
לדוגמה, לא כל דבר צריך פגישה.
אם אפשר לפתור את זה במייל או בהודעה קולית, בטל את הפגישה.
כתיבה ברורה עדיפה על שיחות אינסופיות. כשכותבים זה מחדד את הנקודה ומשאיר תיעוד ברור. שיחה, לעומת זאת, נמרחת בקלות ומשאירה פרשנות פתוחה.
בנוסף, אל תקיים פגישה ללא סדר יום ברור מראש ואל תסיים אותה ללא יעדים לביצוע: מה צריך להתבצע עכשיו, מי הולך לבצע את זה, ועד מתי.
דוגמה להבדל:
במקום פגישה “לדבר על הפרויקט” => “הולכים להחליט על 3 דברים: תקציב, לו”ז, ומי אחראי לאשר את החומרים.”
במקום “נתעדכן על המצב ונראה מה קורה” => “נסקור את 3 הבעיות בהזמנה ונצא עם פתרון לכל אחת.”
אחרת, הפגישה במידה רבה מיותרת.
הסינון הזה של פגישות הוא רק דוגמה אחת. ישנם עקרונות נוספים שאפשר ליישם כדי לפשט, לצמצם התפזרות ולהעצים השפעה 👇🏼
עקרון הפשטות הספציפית
אנחנו רוצים שדברים יהיו פשוטים ושדברים יהיו ספציפיים.
פשוט במקרה הזה פירושו בלי נתונים או שיקולים לא רלוונטים.
ספציפי פירושו מדויק וברור.
דוגמה נכונה:
“מחר בבוקר, 9:00–10:30, אני סוגר את החוזה עם ספק העץ.”
- זה פשוט (פעולה אחת ברורה, לא בהכרח קלה, אבל מנוסחת באופן שלא משתמע לשתי פנים).
- וזה ספציפי כי זה אומר מתי בדיוק, מה בדיוק ומי בדיוק הולך לעשות את זה.
דוגמה לא נכונה:
“מחר אני צריך להתקדם עם כל העניינים של הספקים ולסגור קצוות.”
- זה מעורפל (מה זה “להתקדם”? מה זה “קצוות”?)
- זה לא ספציפי (אין זמן ואין פעולה מוגדרת)
שיטת “הסרת המכשולים” (Subtraction)
במקום לשאול “מה עוד אני צריך להוסיף לעסק?”, שאל: “מה אני יכול להפסיק לעשות?”.
- האם יש שירות שאתה מציע שדורש המון אנרגיה ומכניס מעט כסף? בטל אותו.
- האם יש תהליך ידני שחוזר על עצמו? עשה לו אוטומציה או מחק אותו.
- האם יש לקוח בעייתי שגוזל 80% מהזמן שלך? שחרר אותו.
- האם יש משימות שאתה עושה שההיגיון הכלכלי לא מצדיק? שעה שלך שווה 500-1000 ש”ח אבל אתה עושה משימות של 50 ש”ח? האצל אותן.
עוד על שיטת “הסרת המכשולים” (Subtraction) >>
חוק “90% ומעלה”
יש סופר ויועץ אנגלי שמציע שיטה קשיחה לקבלת החלטות: כשאתה בוחן הזדמנות (לקוח חדש, פרויקט, שיתוף פעולה), תן לה ציון מ-0 עד 100.
אם הציון הוא פחות מ-90, התשובה היא לא. אם זה לא “וואו, אני חייב לעשות את זה“, זה בזבוז של המשאב הכי יקר שלך: תשומת לב (שלא לדבר על משאבים נוספים כמו זמן וכסף).
תחשוב על זה ככה: כל דבר “בינוני” או “לא רע” תופס מקום. הוא גוזל תשומת לב, זמן וכסף שהיו יכולים ללכת להזדמנות שהיא באמת מצוינת.
דוגמה מעשית: נניח שאתה מחפש עובד חדש.
מועמד א’ הוא נחמד, מקצועי מספיק, אבל משהו באישיות שלו לא לגמרי מתאים לתרבות הארגונית. הציון שלך עבורו הוא 80.
לפי חוק ה-90%: אתה לא מגייס אותו. אתה ממשיך לחפש עד שתמצא את המועמד שתרגיש לגביו שהוא 95.
התוצאה: חסכת לעצמך חודשים של ניהול עובד בינוני וחיכוך פנים-ארגוני.
חוק “ה-3 ומטה”
במקום רשימות מטלות (To-Do Lists) אינסופיות שרק מייצרות אשמה, הגדר בכל בוקר (או ערב לפני) 3 משימות בלבד שאתה חייב לסיים.
- אם סיימת אותן היום מוגדר כהצלחה.
- כל שאר המשימות נכנסות לרשימת “אולי אחר כך”.
זה מונע פיזור ומבטיח התקדמות בפרויקטים משמעותיים.
הנה דוגמה מעשית לאיך בעל עסק יכול ליישם את “חוק ה-3” ביום עבודה עמוס:
הסיטואציה: בוקר יום שלישי של בעל עסק (למשל, בעל חנות רהיטים בעיצוב אישי).
ברשימת המטלות הכללית שלו יש 15 פריטים: להחזיר טלפונים לספקים, לענות ל-40 מיילים, לתקן תקלה באתר, לכתוב פוסט לפייסבוק, לעשות הנהלת חשבונות, לראיין נגר חדש, לחשוב על קולקציית קיץ, ועוד.
היישום של “חוק ה-3”: במקום “לנסות להספיק כמה שיותר”, הוא בוחר את 3 המשימות שהן אלו שהכי יזיזו את העסק קדימה:
- סגירת חוזה עם ספק העץ הגדול: משימה אסטרטגית שתוזיל עלויות ב-15%.
- שיחת עומק עם לקוח פרימיום: פרויקט של 50,000 ש”ח שצריך דחיפה אחרונה לסגירה.
- ראיון לנגר החדש: גיוס עובד מפתח שישחרר צוואר בקבוק בייצור.
עכשיו אם הוא גם יעשה עבודה טובה ויסגור את שלושת הדברים האלה (או אפילו אחד מהם), זה יהיה יום מוצלח מאוד עם התקדמות ממשית לעבר מטרות.
יום עבודה רגיל לעומת יום מינימליסטי
| פעולה | יום עבודה “עמוס” | יום עבודה מינימליסטי |
| תכנון | רשימה של 20 מטלות | 3 משימות קריטיות |
| מיילים | פתוחים כל היום ברקע | בדיקה מרוכזת פעמיים ביום |
| פגישות | “בוא נקפוץ לזום” | רק אם אי אפשר לפתור בכתב ויש יעדים מוגדרים לפגישה |
| קבלת החלטות | מאלתרים לפי דחיפות | פועלים לפי סדרי עדיפויות שנקבעו מראש |
מה מינימליזם עסקי לא אומר…
זה לא עסק קטן בהכרח:
חברות ענק כמו Apple תחת סטיב ג’ובס היו מינימליסטיות מאוד (קו מוצרים מצומצם, פוקוס קיצוני). גודל ומינימליזם לא תלויים זה בזה.
זה לא חוסר שאפתנות:
השאפתנות פשוט מכוונת אחרת. במקום “להיות הכי גדול”, השאיפה היא “להיות הכי טוב/רווחי/יעיל במה שאני עושה/לעזור הכי טוב להכי הרבה אנשים”.
וזה לא ויתור על צמיחה:
להפך. זו דרך לגדול בלי להיחנק בדרך. צמיחה במינימליזם עסקי היא צמיחה מדויקת, בניגוד לצמיחה בכל מחיר.
במקום לגדול “לרוחב” (עוד מוצרים, עוד שווקים, עוד עובדים), הצמיחה היא “לעומק” בלהפוך לטוב יותר, רווחי יותר, ויציב יותר במה שכבר עובד.
זו צמיחה שלא מגיעה על חשבון השליטה או איכות החיים.
מינימליזם עסקי הוא לא לעשות פחות בשביל לעשות פחות, אלא לעשות פחות כדי להשיג יותר!
תרגיל ליישום מיידי
דמיין שאתה חייב לקצץ את שעות העבודה שלך ב-50% החל ממחר, אבל אתה חייב לשמור על אותו רווח.
- מה היית ממשיך לעשות בכל מחיר?
- מה היית מפסיק לעשות מיד?
- מה היית מאציל או עושה לו אוטומציה?
עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע״מ
ראה גם:
איך עומס יומיומי יוצר בינוניות, והדרך לצאת מזה
למה לעשות פחות דווקא מקדם אותך יותר
תוכן עניינים
רוצה לקבל רעיונות שעוזרים לעשות סדר בעסק ומחזירים שליטה בזמן ובתזרים?
טיפים פרקטיים שאפשר ליישם:
להתמודדות עם עומס, לשיפור תהליכים, ולהגדלת הרווחים בפחות מאמץ.
כולל טעויות נפוצות שחובה להימנע מהן וכל הדברים שראינו שעובדים בשטח.
להצטרפות לקבוצת הוואצאפ השקטהלבעלי עסקים שרוצים יותר חופש
הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים
משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.
הופכים את העסק למכונה לייצור רווחים…
הגיע הזמן לגלות מה באמת חוסם אותך, ולקבל מדריך מיידי וקצר לפריצה קדימה
מלא את השאלון וקבל גישה מיידית למדריך
“3 שיטות פשוטות להגדלת הרווחים בלי להשקיע שקל בפרסום”
טיפים נוספים
אחוזי סגירה בקרת איכות גבייה גיוס כוח אדם הגדלת רווחים הוצאות הכשרת עובדים השגת מטרות התייעלות טיפול בעובדים טעויות נפוצות יש תקווה כוח אדם לעשות פחות ולהתקדם יותר לקוחות חדשים לקוחות חוזרים מחסום אישי מחסום נסתר מכירות ניהול נכון ניהול פיננסי סגירת עסקאות סדר וארגון סיפור מהחיים קבוצות קידום עם פריטי דפוס רשתות חברתיות שורש הבעיה שיווק וקידום שירות לקוחות תזרים מזומנים תכנון פיננסי ״אין מה לעשות״
- פעם, לפני הרבה זמן, פתחת את העסק הזה כי רצית חופש, גמישות, לעשות מה שאתה אוהב ולעזור לאנשים. ואז קרה משהו. דברים לא הלכו כמו שתכננת לכן התחלת להוסיף עוד ועוד. ופתאום גילית שאתה עובד יותר שעות, מרוויח פחות כסף, ולא זוכר מתי פעם אחרונה הלכת לישון בלי לחשוב על רשימת המשימות. אתה לא איטי ולא עצלן. אתה פשוט מנסה לרוץ מרתון עם תיק מלא באבנים על הגב. הגיע הזמן לפרוק את התיק!
- הפרדוקס של בעל העסק המודרני: יש לו קורסים. יש לו ספרים. יש לו פודקאסטים בדרך לעבודה ובדרך חזרה. הוא יודע בדיוק מה צריך לעשות כדי להכפיל את ההכנסות. אז למה הוא עדיין דורך במקום? אם ידע היה שווה כסף, הוא היה אחד האנשים העשירים בעולם. אבל המציאות שונה: יש פער מוזר בין הראש לרגליים. איך זה שהראש יודע בדיוק לאן ללכת, והרגליים מסרבות לזוז?
- יש אנשים שמתכננים להתחיל דיאטה מיום ראשון כבר שלוש שנים. יש כאלה שהספר על יזמות שקנו עדיין יושב על השידה עם סימניה בעמוד 12. ויש בעלי עסקים שיודעים בדיוק מה הם צריכים לעשות כדי להצליח, ובכל זאת, איכשהו, זה לא קורה. לא בגלל חוסר ידע, לא בגלל חוסר רצון, ולא בגלל שהיקום קשר קשר נגדם. אז למה? ומה הפעולה הסופר ספציפית שהם יכולים לעשות?
