משמעת שווה חופש

תכלס, זה נשמע הפוך מההיגיון, נכון? איך “משמעת” (משהו כובל) מביאה “חופש”?

זה מסתכם בעובדה הפשוטה שבלי משמעת יש אשליה של חופש, אבל בפועל אתה עבד לנסיבות.

הרעיון הזה התפרסם הרבה בזכות ג׳וקו ווילניק (קצין לשעבר ביחידת עילית של הצי האמריקאי) שטבע את הביטוי “משמעת שווה חופש”. בעולם הצבאי זו שאלה של חיים ומוות. בעולם העסקי זו שאלה של שקט נפשי, רווחיות והתרחבות.

בוא נפשט את זה עם שתי דוגמאות מהחיים…

1. איך “משמעת שווה חופש”?

תחשוב על מטבח של מסעדה בשיא הלחץ:

בלי משמעת: כל אחד זורק את הסכין איפה שבא לו. כשצריך לחתוך בצל, טבחים מבזבזים 5 דקות בחיפוש אחרי סכין. התוצאה? לחץ, עצבים ועיכובים. הם “עבדים” של הבלגן.

עם משמעת: יש נוהל נוקשה והסכין תמיד באותה נקודה, הירקות חתוכים מראש ב-08:00 בדיוק. בזכות המשמעת הזו, המטבח מתקתק.

החופש: לטבח יש עכשיו “חופש”. הוא לא לחוץ מהחיפוש והוא פנוי להיות יצירתי בתיבול או בקישוט המנה. הסדר משחרר את הראש.

עכשיו בוא נסתכל על זה דרך נקודת המבט של בעל עסק או מנהל ייצור:

המצב בלי משמעת (החופש המדומה)

דמיין מפעל שבו לכל עובד יש “חופש” להחליט איך הוא מרכיב את המכשיר היום. אין נהלים נוקשים.

כל יום יש תקלות חדשות. פעם הברגים רופפים, פעם המכונה נתקעת.

ואיפה המנהל? הוא “עבד” של המפעל. הוא רץ כל היום לכבות שריפות, פותר מריבות בין עובדים, ועונה ללקוחות עצבניים.

התוצאה היא שלמנהל אין חופש. הוא כבול לבעיות הקטנות של היום-יום.

המצב עם משמעת (החופש האמיתי)

עכשיו דמיין שהמנהל הזה החליט על משמעת ברזל: יש חוברת נהלים שקובעת בדיוק באיזו מהירות המכונה עובדת ובאיזה צבע הבורג.

עכשיו העובדים חייבים לעבוד רק לפי הספר. אין “בערך”.

זה מייצר שקט. המפעל עובד כמו שעון שוויצרי.

ומה לגבי החופש של המנהל? פתאום, המנהל לא צריך להיות על רצפת הייצור. הוא יכול:

• לצאת לחופשה בלי שהמפעל יקרוס.
  
  
• לשבת במשרד ולחשוב קדימה (פעילות יצירתית).
  
  
• לפגוש משקיעים כדי להגדיל את העסק.

2. ניהול בלי תירוצים

עד עכשיו דיברנו על משמעת חיצונית (נהלים, סדר, סטנדרטים ברורים). עכשיו בוא נדבר על משמעת פנימית: אחריות. במקום להגיד “הוא אשם”, אתה אומר “זה עליי”.

אל תגיד “העובד שלי עצלן”, תגיד “אני לא נתתי לו מספיק מוטיבציה”.

אם העובד עצלן ואתה מאשים אותו, איבדת שליטה.

אם אתה שואל “מה במערכת שיצרתי מאפשר את זה?”, קיבלת שליטה.

לכן אם משהו השתבש האחריות היא 100% עליך.

ברגע שאתה מפסיק להאשים אחרים, אתה מקבל את הכוח לתקן. אם זו אשמת העובד, אתה קורבן שלו. אם זו “אחריות שלך”, אתה הבוס שיכול לשנות את זה.

3. לשחרר סמכות בלי לאבד שליטה (ביזור הפיקוד)

עכשיו כשיש נהלים ברורים ומשמעת של תהליכים (סעיף 1) ואחריות הדדית (סעיף 2), אפשר לשחרר סמכות בלי לאבד שליטה.

משמעת חיצונית יוצרת סדר.

משמעת פנימית יוצרת אחריות.

וביזור נכון יוצר יכולת להתרחב.

לכן בשלב הזה אל תנסה לשלוט בכל בורג. תן לראשי הצוותים שלך את הסמכות לקבל החלטות בגזרה שלהם, כל עוד הם מבינים את “כוונת המפקד” (היעד הסופי).

לסיכום

בנה מערכת חוקים ברורה, קח אחריות על כל תקלה, ושחרר סמכויות על מנת להתרחב. ככה העסק יוכל לרוץ גם בלעדיך, ויהיה לך חופש אמיתי לנהל מלמעלה. 

עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע״מ

ראה גם:

איך להאציל סמכויות לא נכון?

למה הכסף נעלם? 3 סיבות עיקריות לחוסר שליטה פיננסי

הכלא השקוף: עובד כדי להיות חופשי, אבל מרגיש לכוד בעסק