יש לך יומן מלא, אתה עובד קשה ובכל זאת מרגיש שאתה רץ במקום? ברוך הבא למועדון. החברות חינמית, אבל העלות האמיתית היא כל ההזדמנויות המעולות שפספסת בזמן שהיית עסוק בלהגיד “כן” לדברים שהם “איכשהו בסדר”… כשבוחנים עסקים לאורך זמן, מגלים שהפערים הגדולים ביניהם לא נובעים מעבודה קשה יותר או פחות, אלא מאיכות הבחירות שנעשו בדרך. לא בחירה אחת מכרעת, אלא שיטה קבועה שמכתיבה מה נכנס פנימה ומה נשאר בחוץ. כי ניהול הוא לא רק לדעת מה לקדם, אלא גם לדעת ממה להימנע.
יש בעלי עסקים שעובדים 12 שעות ביום ובקושי שורדים, ויש כאלה שעובדים 6 ומרוויחים פי שלוש. ההבדל ביניהם? לא כמה הם עושים, אלא כמה הם לא עושים… בוא נסתכל על מספר עקרונות וכלים מעשיים שיעזרו לך לזהות את העיקר, להיפטר מהטפל, ולסיים את היום עם תחושה שבאמת התקדמת.
פעם, לפני הרבה זמן, פתחת את העסק הזה כי רצית חופש, גמישות, לעשות מה שאתה אוהב ולעזור לאנשים. ואז קרה משהו. דברים לא הלכו כמו שתכננת לכן התחלת להוסיף עוד ועוד. ופתאום גילית שאתה עובד יותר שעות, מרוויח פחות כסף, ולא זוכר מתי פעם אחרונה הלכת לישון בלי לחשוב על רשימת המשימות. אתה לא איטי ולא עצלן. אתה פשוט מנסה לרוץ מרתון עם תיק מלא באבנים על הגב. הגיע הזמן לפרוק את התיק!
הפרדוקס של בעל העסק המודרני: יש לו קורסים. יש לו ספרים. יש לו פודקאסטים בדרך לעבודה ובדרך חזרה. הוא יודע בדיוק מה צריך לעשות כדי להכפיל את ההכנסות. אז למה הוא עדיין דורך במקום? אם ידע היה שווה כסף, הוא היה אחד האנשים העשירים בעולם. אבל המציאות שונה: יש פער מוזר בין הראש לרגליים. איך זה שהראש יודע בדיוק לאן ללכת, והרגליים מסרבות לזוז?
יש אנשים שמתכננים להתחיל דיאטה מיום ראשון כבר שלוש שנים. יש כאלה שהספר על יזמות שקנו עדיין יושב על השידה עם סימניה בעמוד 12. ויש בעלי עסקים שיודעים בדיוק מה הם צריכים לעשות כדי להצליח, ובכל זאת, איכשהו, זה לא קורה. לא בגלל חוסר ידע, לא בגלל חוסר רצון, ולא בגלל שהיקום קשר קשר נגדם. אז למה? ומה הפעולה הסופר ספציפית שהם יכולים לעשות?
יש משפט שכל בעל עסק אמר לפחות פעם אחת: “בשבוע הבא אני מתחיל ברצינות”. השבוע הבא הזה הוא מקום קסום. שם יש זמן, שם יש אנרגיה, ושם סוף סוף דברים קורים. הבעיה מתחילה כשהוא אף פעם לא מגיע… יש פער מוזר בין מה שאנחנו בטוחים שאנחנו עושים לבין מה שאנחנו באמת עושים. ולעיתים, הפער הזה מספיק גדול כדי שעסק יישאר תקוע שנים.
יש משפט ישן שאומר “פחות זה יותר”. רוב האנשים שומעים אותו, מהנהנים בהסכמה, ואז מיד מוסיפים עוד משהו לרשימת המשימות שלהם. מסתבר שזו לא סתם אירוניה, זו תופעה אנושית מתועדת, ופרופסור אחד החליט להוכיח אותה במחקריו. אז הפתרון הכי טוב לבעיה שכרגע מטרידה אותך? כנראה שהוא כבר שם. אתה פשוט צריך לגלות מה להסיר…
יש מלכודת מעניינת שחוזרת אצל בעלי עסקים, והיא זו שמחזיקה אותך עובד מיליון שעות ביום, יום אחרי יום. לא משנה כמה עובדים יש וכמה אתה מנסה להתייעל, איכשהו כל דבר חשוב חוזר אליך.
מעניין לראות איך עסקים מתקדמים לא בהכרח בגלל מאמץ גדול אלא בזכות תנועה מדויקת. בצד השני של זה, אפשר לעבוד קשה ועדיין לא לזוז כמעט בכלל. יכול להיות שאתה עושה הרבה, מתאמץ הרבה, מתכנן הרבה… ורואה מעט מדי תוצאות. לא פעם זה מרגיש כמו דפדפן עם 47 טאבים פתוחים: הכל דחוף, הכל דורש טיפול, אבל בפועל העבודה מתפזרת לכל הכיוונים ושום פעולה לא מקבלת מספיק כוח כדי לפרוץ קדימה.
מה אני עושה כשאני נכנס לעסק שיש בו ייצור, ואנחנו כבר יודעים שיש בו חוסר יעילות? התשובה אולי תפתיע אותך, כי זה לא מה שרוב האנשים עושים. בדרך כלל בעלי עסקים ישר קופצים פנימה: מתחילים לנתח תהליכים, לבדוק עובדים, לחשוב איך לסדר את הדברים מבפנים. זה נשמע הגיוני, נכון? הרי אם המערכת לא יעילה, צריך לתקן אותה! רק שזה לא עובד ככה… לא כי זה משהו שלא חשוב לעשות, אלא כי זה לא הדבר הראשון שאתה צריך לעשות. יש משהו קריטי שקודם לזה. וזה בדיוק מה שאני הולך להסביר בסרטון הבא.
אחד הרגעים הכי מסוכנים בעסק הוא כשאתה מחליט לוותר אחרי שלושה כישלונות, או קופץ למסקנות מהר מדי אחרי הצלחה אחת. אנחנו רוצים תשובות מהר, ואנחנו רוצים לדעת אם משהו עובד או לא עובד כבר אחרי ניסיון אחד או שניים. אבל יש עיקרון מתמטי פשוט שמראה מתי התוצאות שלך לא בהכרח מייצגות את המציאות. זה לא עניין של מזל או אמונה, אלא מתמטיקה טהורה שכל בעל עסק חייב להכיר.
כדי לשמור על תפוקה גבוהה (להספיק הרבה, לעבוד ביעילות ולהשיג תוצאות מוגדרות), צריך לדעת איך לנהל בקשות שמגיעות מאחרים. אנשים סביבך, בין אם אלה לקוחות, עובדים, או קולגות, הולכים לבקש ממך דברים, שבניגוד לטענות שלהם לא בהכרח יהיו “צ׳יק צ׳ק”. חשוב לעזור כשאפשר, אבל פה נכנסות שמירה על סדר עדיפויות ברור, שקיפות, והיכולת שלך לומר “לא”…
תאר לעצמך מישהו שיש לו קוץ ברגל. הוא הולך לטיפול, ונותנים לו עיסוי בגב ותה חם. נשמע כיף חיים, אך האם זה יעזור? ברור שלא. אבל מה שיותר גרוע, אחרי שזה לא עובד, הוא מתחיל לחשוב שאולי אין פתרון בכלל. הוא הרי כבר ניסה דברים וכלום לא עזר. ככה זה עובד גם עם ייעוץ עסקי: אתה מרגיש שמשהו לא עובד בעסק, מזמין יועץ, ואם הוא נותן לך פתרון שלא קשור לבעיה האמיתית, אז אתה תיישם, תראה שזה לא עובד, ותאמין שזה אתה. או שהעסק שלך לא ניתן לתיקון. כשהאמת היא שפשוט לא טיפלו בקוץ!
ההבדל בין איש מכירות שמגיע ליעד לבין כזה שמתאכזב בסוף החודש הוא לא בהכרח בכמות המאמץ אלא בשיטת העבודה. במאמר הזה נראה איך לעבור ממצב של “נקווה לטוב” למצב של שליטה חיובית במהלך העניינים.
לקיחת אחריות ויוזמה הן תכונות ניהוליות מבורכות. אבל מה קורה כשמנהל קופץ לפתור בעיה בעצמו במקום להפנות אותה לאדם המתאים? הסיפור הבא, שהתרחש בעקבות סדנה שהעברתי על יעילות ארגונית, ממחיש בצורה מושלמת את הפער בין לקיחת אחריות אמיתית לבין עשיית העבודה של מישהו אחר.
עסק יכול להראות רווחי על הנייר, אבל בפועל לתת רק חלק קטן מהתפוקה שהוא מסוגל לייצר. הבעיה לרוב לא טמונה בעצלנות של העובדים אלא בדבר הרבה יותר סמוי: אופן ניהול הזמן והמשימות של כל עובד ועובד. במקרה הבא, עובד חרוץ ומוכשר שרף שעות יקרות כל יום רק בגלל דפוס עבודה בעייתי, שלמרבה המזל יכולנו לתקן…
כשבעלים של עסק שמגלגל 20 מיליון ש”ח בשנה מתלונן שהוא “לא מספיק כלום”, משהו לא בסדר. זה לא עניין של עבודה קשה: הוא מגיע ראשון למשרד ויוצא אחרון, אבל הפיגורים רק גדלים. כשחקרתי את המצב, גיליתי משהו מעניין…
רוב בעלי העסקים עובדים כמו משוגעים אבל העסק לא זז קדימה, והסיבה פשוטה: הם בונים את העסק על התפשרויות במקום על מכפילי כוח. אם העסק שלך לא צומח זה כי אתה עסוק בלעבוד בו במקום לבנות אותו. לכן במאמר הזה אני הולך להראות לך איך אתה יכול להתחיל לבנות משהו שעובד גם בלעדיך.
יצאתי לחופשה של חודש שלם עם המשפחה בהודו, ובינתיים העסק ממשיך לרוץ, לייצר לידים ולהכניס כסף. מה הסוד? האמת? זה לא סוד, זו מערכת שכל בעל עסק יכול לבנות.
אם אתה לא בודק איך העסק שלך נראה מהצד השני, אתה עלול לחיות באשליה ולחשוב ש”הכל רץ חלק” בזמן שבפועל הלקוחות והלידים שלך נתקלים בחומה אחרי חומה… ואז הם בדרך כלל לא טורחים לתקן אותך. הם פשוט הולכים למתחרים! בעל עסק שרוצה יציבות וצמיחה לא יכול להרשות לעצמו לנהל לפי תחושות. רק לפי מציאות. ואחת הדרכים המהירות לגלות מהי המציאות היא להפוך ללקוח סמוי של עצמך.
יש טעויות בעסק שמרגישים אותן מיד וקל לתקן. ויש טעויות שהן יותר… שקטות. הן לא נראות מסוכנות בהתחלה, אבל לאט לאט שוחקות, עוצרות את ההתרחבות וגורמות לך להרגיש תקוע. בגללן, אתה מוצא את עצמך עובד קשה יותר, מרוויח פחות ולא מבין למה. במאמר הזה נדבר על אחת הטעויות האלה.
הרבה בעלי עסקים חושבים שאם רק יעבדו קצת יותר קשה, קצת יותר שעות, קצת יותר ימים, אז סוף סוף יגיעו לחופש שחלמו עליו. אבל מה אם במקום זה הם רק בונים לעצמם כלא יוקרתי? הם הפכו להיות ה“עובדים הראשיים” בעסק שלהם, במקום הבעלים. הם מאמינים שאף אחד לא יעשה את זה “כמו שהם”, וככה כל צמיחה הופכת לעומס. כל לקוח חדש לעוד נטל. וכשהם מפסיקים לעבוד העסק נעצר, כי הם העסק. אבל זאת לא הדרך. החופש האמיתי מתחיל כשאתה מפסיק לעשות הכל לבד.
אם אתה מרגיש שאתה עובד מסביב לשעון, אבל ההכנסות לא משתנות… יכול להיות שמה שאתה צריך זה לא עוד רעיונות, ולא עוד מוצרים, ולא עוד מיזמים חדשים. אלא… לסיים משהו אחד עד הסוף! המאמר הזה יעשה לך סדר.
יש פקקים שאתה פשוט לא יכול להתחמק מהם, אבל יש גם פקקים אחרים, שאתה כן יכול לעקוף. הדרך לעשות את זה בעסקים היא במקום לטפל בסימפטומים (שזו כמובן עבודה א-י-נ-ס-ו-פ-י-ת), לפתור ישירות את צוואר הבקבוק. בהרבה מקרים (ובאופן לא מפתיע) הפתרון האפקטיבי ביותר יהיה לעיתים במקום שהכי לא נעים לגעת בו. אבל דווקא שם ההשפעה הכי גדולה. כי ברגע שאתה פותר את מה שבאמת מעכב אותך, הרבה דברים אחרים מסתדרים כמעט מעצמם…
מכיר את המשפט: “החיים הם אוסף של דברים קטנים”? מה שיפה זה שדברים “קטנים”, כשהם מבוצעים נכון ובהתאם לסיסטם, יכולים ליצור מינוף גדול.
גם עבור האופטימיים וגם עבור הפסימיים, המציאות לא בודקת איתנו אם אנחנו מוכנים לפני שהיא משנה כיוון בלי אזהרה. אבל אם יש סדר, גם יש הרבה יותר שליטה על ההתקדמות, הזמן והמשאבים, וההחלטות הקשות הופכות לפשוטות יותר.
בזמנים רגילים עוד אפשר לגרור דברים. אבל כשמגיע לחץ אמיתי, בעיות “שקטות” צפות ויוצאות משליטה. ניהול זמן רופף, חוסר שליטה בכסף, עובדים שלא באמת מתפקדים… הכול פתאום מורגש. אז בוא נסתכל על זה קצת יותר לעומק, כולל בדיקה עצמית קצרה.
כי לנסות לשרוד ולהתקדם בלי תעדוף וסדר זה כמו לנסות לשלוט ברכב בלי הגה – לך תדע לאן תגיע…
תקיעות בעסק? זה לא כי ״אין לך את זה״. זה כי אתה חוזר שוב ושוב על אותן טעויות. הרבה מהבעיות בעסק לא בהכרח דורשות ים של ידע חדש. מה שהן כן דורשות זה הפסקה של האוטומט הישן.
אם אתה שואל “כמה זה עולה?” לפני שאתה שואל “כמה זה מחזיר לי?”, כנראה שנכנסת בטעות למחלקת מוצרי חלב ולא לחדר ישיבות… כי החלטות עסקיות לא מקבלים כמו צרכן בסופר. אתה לא קונה קוטג’. אתה בונה מערכת שאמורה להחזיר השקעה – עם ריבית. וכשבונים מערכת עסקית, הטעות הכי יקרה? היא שקטה. היא יושבת מאחורי הקלעים, שואבת לך זמן וכסף, ואתה אפילו לא שם לב…
האינטרנט מלא בעצות. רובן לא קשורות אליך.
אני רוצה לשלוח לך רק את מה שבאמת שווה.
השאלון הקצר הבא יעזור לי לדייק, ויש גם מתנה בסוף:
החוברת “3 שיטות פשוטות להגדלת הרווחים בלי להשקיע שקל בפרסום”
אין מוצרים בסל הקניות.
