צ׳יק צ׳ק = 3 שעות

כדי לשמור על תפוקה גבוהה (להספיק הרבה, לעבוד ביעילות ולהשיג תוצאות מוגדרות), צריך לדעת איך לנהל בקשות שמגיעות מאחרים. אנשים סביבך, בין אם אלה לקוחות, עובדים, או קולגות, הולכים לבקש ממך דברים, שבניגוד לטענות שלהם לא בהכרח יהיו “צ׳יק צ׳ק”. חשוב לעזור כשאפשר, אבל פה נכנסות שמירה על סדר עדיפויות ברור, שקיפות, והיכולת שלך לומר “לא”…

לפני שנצלול למאמר עצמו…

מדריך

פתחת עסק כדי לזכות בחופש אבל גילית שרק הכנסת את עצמך לעבודת פרך תובענית? במקום ליהנות מהחיים, אתה כבול לשוטף, לכיבוי שריפות ולמאות משימות שלא נגמרות?

במיוחד עבורך: המדריך שיעזור לך להפוך בעיות כרוניות בעסק לסיסטם שעובד לבד

שיעור על גבולות, תכנון ופרודוקטיביות

בשנת 1999 הייתה לי חברה לייעוץ והדרכה בתחום המחשוב הארגוני.

לימדתי מהנדסי מערכות במכללת רמת-גן, ודרך המנכ”ל של אחד הסניפים, פגשתי אדם מיוחד ששמו אורי.

אורי הבחין שהגישה שלי לניהול פרויקטים היא שונה מכל מה שנתקל בו עד אותו יום והציע לי להתגייס לחברת ג׳טרוניקס הבינלאומית כדי להקים את חטיבת שירותי המומחה שלהם.

בין המנהלים הבכירים בחברה היה אילן, מנהל ותיק שעבד שם כבר 28 שנים וניהל צוות של עשרות טכנאים שסיפקו שירות בכל הארץ.

כשנכנסתי לחדר של אילן, ראיתי שלט גדול על הקיר שהודפס במדפסת נייר רציף, כזה עם חורים מהצדדים כמו של פעם.

על השלט היה כתוב: “צ׳ק צ׳ק = 3 שעות!

הסתקרנתי ושאלתי את אילן מה פשר השלט הזה?

אילן סיפור לי שמדי פעם היה מישהו נכנס לחדרו ומבקש ממנו שישלח את אחד הטכנאים שלו לטפל במשהו או לבצע שליחות “קצרה”, “עניין קטן” מסוג של “אני, רק שאלה…“.

כמו כשאתה ממתין בתור לקופה בסופר ואותו בחור בסוף קונה חצי מכולת ויוצא לפניך.

כשאילן היה מתנגד לשנות את תוכנית העבודה היומית, הוא היה שומע: “זה רק עניין קטן. זה צ׳יק צ׳ק“.

במקום לחזור על עצמו, אילן היה רק מצביע על השלט שעל הקיר כדי להבהיר מה ההשלכות המעשיות של “צ׳ק צ׳ק” והיה מפנה את המבקש למצוא פתרון אחר.

אז, כשמישהו אומר על משהו “זה צ׳יק צ׳ק”, ואפשר לראות שהאדם אינו מעריך נכון את המהלך, דע שהדבר יכול להסתכם בתנועה מיותרת ולא הכרחית ושיבוש של יום עבודה.

לפעמים למישהו חסרה הערכה של המאמץ הנדרש לביצוע משימה כלשהי. כלומר, הוא לא מעריך נכון, כי הוא רואה רק את התוצאה הסופית, לא את הדרך אליה.

אם אתה קוטע את עצמך כל הזמן לטובת “צ׳יק צ׳קים”, שקול ליצור חלון זמן ייעודי לבקשות כאלה במקום להגיב מיידית לכל דבר. אחרת, היום שלך יהפוך לסדרה של הפרעות ואתה לעולם לא תסיים את העבודה החשובה באמת!

עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע״מ


ראה גם:

רוצה עוד זמן פנוי במהלך היום?

​לעשות סדר עוזר להכניס יותר כסף?

מה מנכ״ל של 900 עובדים פספס?

תוכן עניינים

רוצה לקבל רעיונות שעוזרים לעשות סדר בעסק ומחזירים שליטה בזמן ובתזרים?

טיפים פרקטיים שאפשר ליישם:

להתמודדות עם עומס, לשיפור תהליכים, ולהגדלת הרווחים בפחות מאמץ.

כולל טעויות נפוצות שחובה להימנע מהן וכל הדברים שראינו שעובדים בשטח.

להצטרפות לקבוצת הוואצאפ השקטה

לבעלי עסקים שרוצים יותר חופש

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט

מכונה לייצור רווחים

הופכים את העסק למכונה לייצור רווחים

הגיע הזמן לגלות מה באמת חוסם אותך, ולקבל מדריך מיידי וקצר לפריצה קדימה

מלא את השאלון וקבל גישה מיידית למדריך
“3 שיטות פשוטות להגדלת הרווחים בלי להשקיע שקל בפרסום”

טיפים נוספים

אחוזי סגירה בקרת איכות גבייה גיוס כוח אדם הגדלת רווחים הוצאות הכשרת עובדים השגת מטרות התייעלות טיפול בעובדים טעויות נפוצות יש תקווה כוח אדם לעשות פחות ולהתקדם יותר לקוחות חדשים לקוחות חוזרים מחסום אישי מחסום נסתר מכירות מקרים מהשטח ניהול נכון ניהול פיננסי סגירת עסקאות סדר וארגון סיפור מהחיים קבוצות קידום עם פריטי דפוס רשתות חברתיות שורש הבעיה שיווק וקידום שימור לקוחות שירות לקוחות תזרים מזומנים תכנון פיננסי ״אין מה לעשות״

  • מוצא את עצמך שומע עוד פודקאסט, קורא עוד ניוזלטר וצופה בעוד סרטון הדרכה, אבל רשימת המטלות הקריטיות ממשיכה להיות תקועה במקום? אם נמאס לך להרגיש שאתה נמצא ב”פול גז בניוטרל” ולצבור ערימות של ידע שאתה לא מצליח לתרגם למעשים, בוא נראה מה עושים כבר עכשיו כדי להתחיל לייצר תוצאות בשטח.
  • משמעת היא האוטומציה של כוח הרצון. מה שהביא אותך לכאן, לא יביא אותך לשם. ייתכן שהכאוס ויכולת האלתור עזרו לך להקים את העסק, אבל הם אלו שמונעים ממך להצמיח אותו עכשיו. אתה רוצה את הלייף-סטייל, את החופשה ביוון, שהעסק “ירוץ לבד”? משמעת זה כרטיס הכניסה למועדון. אנחנו מצליחים במידה שבה המערכות שלנו פועלות חלק. אנשים חושבים שמשמעת היא חומה שסוגרת עליהם, אבל במציאות היא הרצפה שעליה הם עומדים. היא לא מגבילה את החופש שלך, היא יוצרת אותו. במיוחד כשאתה מנהל עסק עם צוות עובדים. אם אתה רוצה להבין איך להפוך משמעת לכלי שמרחיב אותך במקום לכלוא אותך, המאמר הזה יראה לך ​​איך להשתחרר מכלא של עבודה קשה לחופש של ניהול מלמעלה.
  • מרגיש שהעסק עובד רק כשאתה שם? כל משמרת נראית קצת אחרת, כל עובד מפרש את הנהלים בדרך שלו, וברגע שאתה לא בודק מקרוב, דברים מתפספסים? זה לא בהכרח עניין של מוטיבציה, וזו גם לא רק שאלה של “עובדים טובים” או “עובדים רעים”. השאלה האמיתית היא איך גורמים לעסק לייצר את אותה תוצאה בלי שום תלות בך?
  • אתה בונה משהו שאתה בטוח שאנשים צריכים. אתה ממש משוכנע בזה. אתה משקיע זמן וכסף בהתאם. אבל רק אחרי ההשקה של המוצר, השירות או העסק החדש, אתה מגלה אם מישהו באמת מוכן לשלם. זו בדיוק הדרך לשרוף הון ולהתעורר למציאות כואבת. השאלה היא למה לבדוק ביקוש רק בסוף, אחרי שכבר התחייבת להכל? למה לא לבדוק ביקוש עוד לפני שהוצאת שקל אחד? בוא נראה איך אתה יכול להפסיק לנחש ולהתחיל לבנות משהו שאנשים יעמדו בתור לשלם עליו.
  • אם היית רואה מה עושים כיום העסקים הרווחיים ביותר בעולם, אולי היית חושב שהם חזרו אחורה בזמן. כשכולם מנסים לפצח את האלגוריתם של טיקטוק או להנדס פרומפטים ב-AI, דווקא השחקנים החכמים ביותר משקיעים במה שנראה לכאורה מיושן. הם הבינו שבעולם של פיקסלים, אתה אולי משיג תשומת לב לרגע, אבל נשאר עוד טאב פתוח בתוך ים של הסחות דעת. כדי לצאת מהמסך ולחדור מתחת לשריון האדישות הדיגיטלית, הם משתמשים בנשק “שבירת-אלגוריתם” שרוב העסקים זנחו מאחור…
  • מחקרים מראים שעובדי ידע (מי שהעבודה שלו מבוססת על חשיבה בניגוד לייצור פיזי) מבצעים “עבודה סביב העבודה” (כמו בדיקת מיילים, הודעות ופגישות מיותרות) במשך כ-60% מיום העבודה שלהם! הכוונה למשימות “תחליפיות”, פעולות שנראות פרודוקטיביות אבל בעצם משמשות כמנגנון בריחה מהדבר האחד שבאמת חשוב. התוצאה? תחושה מתמשכת של עומס ויום שנגמר בלי הישגים משמעותיים. אלופי הביצוע פועלים אחרת, והסוד שלהם פשוט בהרבה ממה שאתה חושב.
  • עבור חלק גדול מהאנשים לבקש הנחה זה כמו להגיד “בוקר טוב”. זה על אוטומט. מחקרים מראים שאם לקוח כבר השקיע זמן בשיחה, קרא את ההצעה והגיע לשלב הדיבור על הכסף, הוא כבר החליט שהמוצר במידה רבה נכון עבורו. המחיר הוא סוג של מחסום אחרון, ולרוב הוא הרבה יותר גמיש בראש של הלקוח מאשר בראש של המוכר הלחוץ.
  • בוא נניח שאתה עומד מול לוח הבקרה של העסק שלך. עשרות כפתורים, כל אחד מייצג אפשרות אחרת: מוצר חדש, קמפיין חדש, גיוס נוסף, שוק נוסף, שיפור תהליך, מיתוג מחדש, שינוי תמחור ועוד ועוד. אתה לא יכול ללחוץ על כולם בו זמנית, כי כל לחיצה דורשת זמן, כסף ותשומת לב. אז איך מחליטים על איזה כפתור ללחוץ קודם? לפי אינטואיציה? לפי מה שמלהיב? לפי מה שהמתחרים עושים? האמת היא שיש תשובה שמבוססת על הגיון פשוט ומתמטיקה בסיסית, ולמרות זאת רוב בעלי העסקים פועלים בדיוק הפוך.
  • בוא נעשה חשבון פשוט: כמה עלה לך להביא כל לקוח שקנה ממך אי פעם? פרסום, שיווק, זמן, אנרגיה? לא סכומים קטנים, נכון? עכשיו שאלה: מה עשית עם הלקוחות האלה אחרי שהם קנו? אצל הרבה בעלי עסקים התשובה היא “לא משהו מיוחד”. משקיעים הון בלמצוא לקוחות חדשים, ואז שוכחים כמעט לגמרי מאלה שכבר סמכו עליך. לקוח שלנו, שמוכר מוצרים במאות עד עשרות אלפי שקלים, ישב על רשימה של כ-10,000 איש שכבר הכירו אותו והשאירו פרטים, ובמקום לדבר איתם די שכח שהם קיימים. הוא הגיע אלינו עם 8 ימים לסוף החודש ותחושה שאין מה לעשות. אבל האמת היתה שהוא ישב על מכרה הזהב הזה בלי לדעת, ואנחנו פשוט עזרנו לו להתחיל לחפור!

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט