אתה יודע מה צריך לעשות, אז למה שום דבר לא משתנה?
יש פער בין להבין מה צריך לבין לעשות את זה בפועל. אפשר להסכים עם רעיון, להסביר אותו לאחרים ואפילו להיות משוכנעים בחשיבות שלו, ובכל זאת להמשיך להתנהל בדיוק אותו הדבר. הקטע הוא שהידע כבר קיים, אבל כדי לפעול לפיו צריך לעשות משהו פחות נעים: להסתכל על המציאות בשטח, להתמודד עם הבלבול הראשוני, ולקבוע מה בדיוק הולך לקרות. כאן נכנסת הספציפיות. היא הופכת רעיונות לפעולות שאפשר לבצע, לבדוק ולשפר. כך מפסיקים רק “לדעת מה צריך לעשות” ומתחילים לגלות מה באמת עובד.
לפני שנצלול למאמר עצמו…
פתחת עסק כדי לזכות בחופש אבל גילית שרק הכנסת את עצמך לעבודת פרך תובענית? במקום ליהנות מהחיים, אתה כבול לשוטף, לכיבוי שריפות ולמאות משימות שלא נגמרות?
במיוחד עבורך: המדריך שיעזור לך להפוך בעיות כרוניות בעסק לסיסטם שעובד לבד
אפשר לדעת היטב מה צריך לעשות, ועדיין לא לעשות שום דבר לגבי זה.
לדוגמה, בעל עסק יודע שהוא צריך לטפל טוב יותר בלידים. זו ידיעה נכונה, אבל היא עדיין אינה אומרת:
- מי חוזר לכל ליד?
- תוך כמה זמן?
- באיזה אמצעי?
- כמה ניסיונות עושים?
- מה אומרים בכל ניסיון?
- איך קובעים איזה לידים יקבלו עדיפות?
- מה עושים אם הליד מתעניין אבל עדיין לא מוכן לקנות?
- איך מתעדים כל ניסיון ליצור קשר?
- מי מטפל בלידים כשהאחראי אינו זמין?
- מתי מפסיקים לנסות ליצור קשר?
- איזה פעולות נעשות ידנית ואיזה אוטומטית?
רק כשעונים לפחות על חלק מההשאלות, הידע התיאורטי הופך לפעולה אפשרית.
הבעיה אינה בהכרח שהידע כללי מדי. הבעיה היא שכדי להפוך אותו לספציפי, צריך לקבל החלטות ולהתמודד עם המציאות:
עם מחסור בזמן, עובדים לא מיומנים, תקציב מוגבל, לקוחות שלא עונים ובעיות שאין להן פתרון מושלם בתור התחלה.
לכן ספציפיות היא הגשר.
היא מעבירה אותך מ”אני יודע מה נכון” אל “זה בדיוק מה שאני הולך לעשות מחר ב-9:00 בבוקר“.
ספציפיות היא הגשר בין ידיעה לעשייה
עיקרון הוא רעיון כללי שנכון במצבים רבים. לדוגמה:
“מעקב עקבי אחרי לידים מגדיל מכירות.“
אבל העיקרון הכללי הזה עדיין לא אומר איך לפעול בעסק מסוים. קודם כל צריך להפגיש אותו עם המציאות של אותו עסק:
- כמה לידים מגיעים?
- מי אמור לטפל בהם? מה קורה כשאותו אדם באמצע דברים אחרים?
- באיזה שעות אותו אדם פנוי?
- שיחה טלפונית או הודעת וואטסאפ?
- כמה זמן וכסף אפשר להשקיע בתור התחלה?
- ועוד ועוד
מהמפגש הזה נוצרת תוכנית ספציפית:
“כל ליד יקבל הודעת וואטסאפ תוך חמש דקות. אם לא ענה, נתקשר אליו באותו יום ונבצע עוד שני ניסיונות במהלך שלושת הימים הבאים. בנוסף, בתור גיבוי כל ליד יקבל גם הודעה אוטומטית עם לינקים שימושיים.“
איפה זה נוטה להיתקע? בקבלת ההחלטות
זה נוטה להיתקע ברגע שבו צריך להפסיק לדבר על מה שנכון באופן כללי, ולהתחיל לקבל החלטות ולקבוע דברים בשטח.
מי בדיוק יהיה אחראי?
כמה זמן הוא יקדיש לזה?
על מה נוותר כדי לפנות את הזמן הזה?
כל עוד נשארים ברמת העיקרון, אפשר להסכים עם הכל. ברגע שהופכים את זה לתוכנית ספציפית, חייבים לבחור בין אפשרויות, להתפשר ולהתחייב לדרך מסוימת.
משפט כמו “צריך לטפל טוב יותר בלידים” אינו מטיל אחריות ברורה על אף אחד.
לכן כולם יכולים להסכים איתו, ובכל זאת שום דבר לא משתנה.
לעומת זאת, החלטה כמו “החל מיום ראשון, דנה תבדוק כל ליד חדש ותחזור אליו תוך עשר דקות בשעות העבודה, ואחרי שעות העבודה הבוט שלנו יטפל בזה” יוצרת פעולה שאפשר לבצע, לבדוק ולשפר.
החלטה ספציפית אינה חייבת להיות החלטה סופית
אחת הסיבות לכך שאנשים נמנעים מקבלת החלטות ספציפיות היא שהם חוששים לבחור בדרך הלא נכונה.
אבל ספציפיות אינה מחייבת ודאות. אפשר להתחיל בהחלטה זמנית, לבדוק מה קורה ולשפר אותה.
למשל, אפשר לקבוע שבשבועיים הקרובים כל ליד יקבל תחילה הודעת וואטסאפ, ולאחר שעה תתבצע שיחת טלפון. בסוף התקופה בודקים כמה לידים ענו, כמה קבעו פגישה ואיפה התהליך נתקע. כעת כבר יש מידע אמיתי שבעזרתו אפשר לשפר את התוכנית.
תוכנית לא מושלמת שאפשר לבצע, למדוד ולתקן מועילה פי אלף מעיקרון מצוין שנשאר על הנייר.
ספציפיות אינה מבטיחה שתמיד נהייה צודקים. הגדולה שלה היא לאפשר לנו להתחיל לפעול ולגלות מה נכון מתוך המציאות.
במילים אחרות, היא הופכת את הרעיונות שלנו לניתנים לבדיקה. וברגע שאפשר לבצע, למדוד ולתקן, אפשר גם סוף סוף להתקדם!
עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע״מ
יש הבדל בין רשימת משאלות לבין אסטרטגיה אמיתית. רשימת משאלות מסתיימת במגירה. אסטרטגיה מסתיימת בתוצאות ובשינוי המצב הקיים. הנה מדריך קצר שמראה איך לעשות את זה צעד אחר צעד. המדריך הזה יעזור לך לבדוק את עצמך, ואם צריך, לתקן.
ראה גם:
דרכים להסיר את הטפל כדי שהעיקר יוכל להצליח
תוכן עניינים
רוצה לקבל רעיונות שעוזרים לעשות סדר בעסק ומחזירים שליטה בזמן ובתזרים?
טיפים פרקטיים שאפשר ליישם:
להתמודדות עם עומס, לשיפור תהליכים, ולהגדלת הרווחים בפחות מאמץ.
כולל טעויות נפוצות שחובה להימנע מהן וכל הדברים שראינו שעובדים בשטח.
להצטרפות לקבוצת הוואצאפ השקטהלבעלי עסקים שרוצים יותר חופש
הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים
משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.
הופכים את העסק למכונה לייצור רווחים…
הגיע הזמן לגלות מה באמת חוסם אותך, ולקבל מדריך מיידי וקצר לפריצה קדימה
מלא את השאלון וקבל גישה מיידית למדריך
“3 שיטות פשוטות להגדלת הרווחים בלי להשקיע שקל בפרסום”
טיפים נוספים
אחוזי סגירה בקרת איכות גבייה גיוס כוח אדם הגדלת רווחים הוצאות הכשרת עובדים השגת מטרות התייעלות טיפול בעובדים טעויות נפוצות יש תקווה כוח אדם לעשות פחות ולהתקדם יותר לקוחות חדשים לקוחות חוזרים מחסום אישי מחסום נסתר מכירות מקרים מהשטח ניהול נכון ניהול פיננסי סגירת עסקאות סדר וארגון סיפור מהחיים קבוצות קידום עם פריטי דפוס רשתות חברתיות שורש הבעיה שיווק וקידום שימור לקוחות שירות לקוחות תזרים מזומנים תכנון פיננסי תמחור ״אין מה לעשות״
- עובדים אמורים לפנות לך זמן, לא לייצר לך עוד עבודה. לבעל עסק שפנה אלינו היו 15 עובדים, אבל הוא עדיין יצא מהמשרד ב-11 בלילה. אחרי שישה חודשים של ליווי עסקי הוא כבר יצא בחמש. מה השתנה?
- בנית תוכנית מצוינת. כל המשימות מוגדרות, האחריות ברורה ולוחות הזמנים מסודרים. האם זה אומר שהתוכנית תצליח? ממש לא. ייתכן שהיא כבר מכילה את הזרעים של הכישלון שלה. על הנייר הכול נראה הגיוני, אבל במציאות אנשים שוכחים, מתעכבים, מתנגדים, משנים סדרי עדיפויות ועושים טעויות. אז איך אפשר למנוע את רוב הבעיות עוד לפני שהן מתחילות?
- ככל שהמטרה גדולה יותר, כך היא תלויה ביותר אנשים. לכן, ככל שהעסק גדל, פחות חשוב כמה טוב אתה יודע לבצע, ויותר חשוב כמה טוב אתה יודע לגרום לאחרים לבצע. בשלב הזה, איכות הניהול הופכת לצוואר הבקבוק של הצמיחה. והמבחן האמיתי הוא פשוט: לא “האם הסברתי”, אלא “האם זה קרה”. כי לא משנה כמה ההסבר היה ברור בעיניך, השאלה האמיתית היא האם העובדים ביצעו את המשימה כפי שהתכוונת?
