מה אם הבעיה היא לא מה אתה עושה, אלא כמה פעמים אתה מפסיק?

תחשוב רגע: כמה פעמים קפצו לך דברים בטלפון מאז שקמת הבוקר?

שלוש? חמש? עשר? שווה לבדוק…

המבוגר הממוצע מקבל כ-146 התראות טלפון ביום, כלומר בממוצע משהו קופץ כל 10 דקות. 

ובכל פעם כזו, אפילו אם אתה לא פותח, גם אם אתה רק “מעיף את זה”, הקו המחשבתי שלך נקטע, ולא רק לרגע.

האם ההתראה הבאה תעלה לך בעוד 23 דקות אבודות?

מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה מצא שלוקח בממוצע כ-23 דקות לחזור לריכוז מלא אחרי כל הסחת דעת.

עכשיו תכפיל את זה במספר הפעמים שזה קורה ביום.

פתאום, כל תחושת העומס מקבלת הסבר חדש… האם יכול להיות שהבעיה היא לא בהכרח מה שאתה עושה, אלא כמה פעמים אתה מפסיק באמצע?

זה לא הלקוחות, זה לא העובדים, זה לא המיילים

האם יכול להיות שזו הדרך שבה אתה נותן לאחרים לגשת אליך כל הזמן, בכל שעה? הפרעות קטנות, שמתאספות ליום אחד עצבני?

וזה לא הכרח, זו בחירה. כשאנחנו עוצרים עשרות פעמים ביום, אין מה להתפלא אם אין התקדמות…

הטלפון לא דוחף התראות לבד. כל אחת מהן הופעלה מתישהו, באישור שלנו. אבל למרבה המזל, אפשר גם לכבות!

ומה קורה כשמחליטים לשנות?

במקרה אחד, נכנסנו להגדרות הטלפון עם בעל עסק מצליח אך “חסר מנוח” שפנה אלינו לעזרה.

גילינו שיש לו על הטלפון אינספור התראות של חדשות, יוטיוב, פייסבוק וכל מיני אפליקציות שהוא בכלל לא משתמש בהן.

הוא אפילו לא היה פותח את כל אותן התראות. רק מחליק על המסך כדי להעיף אותן, עוד פעם ועוד פעם, בלי לשים לב כמה זה שואב ממנו.

אז במקום להמשיך “לעבוד בלהעיף” פשוט כיבינו. כל מה שלא באמת נחוץ לעבודה הושתק.

ומה הוא קיבל בתמורה?

שעות יקרות שהתפנו, שקט, פוקוס, ותשומת לב שחזרה להיות זמינה לפרויקטים החשובים באמת.

איפה נעלם כל הזמן שלך? ייתכן שהתשובה היא קשב ולא עומס

אם אתה מרגיש שאתה כל הזמן עסוק אבל לא באמת מתקדם, תבדוק איפה אתה מפסיד את הקשב שלך. לעתים זו גזירה שאתה לגמרי יכול לבטל.

זמן איכותי באמת, שבו אתה מרוכז, יצירתי וחד, נמדד ביכולת שלך לשמור על תשומת לב רציפה, בלי קטיעות, בלי רעש ובלי פינגים כל כמה דקות.

עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע״מ