איך מחשבים הפסד עסקי אמיתי?

כשאתה בוחן את העסק שלך דרך הדו”חות, אתה רואה מספרים: הכנסות, הוצאות, רווח או הפסד. אבל אלה רק פני השטח. ההפסד האמיתי לא נמצא שם אלא במה שלא נמדד: כמה כסף היה יכול להיכנס אם העסק היה עובד בקיבולת מלאה, וכמה בפועל לא נכנס. ההבדל הזה הוא ההפסד הסמוי, ולעיתים הוא גדול פי כמה מהמספרים שכתובים בדו״חות.

לפני שנצלול למאמר עצמו…

מדריך

פתחת עסק כדי לזכות בחופש אבל גילית שרק הכנסת את עצמך לעבודת פרך תובענית? במקום ליהנות מהחיים, אתה כבול לשוטף, לכיבוי שריפות ולמאות משימות שלא נגמרות?

במיוחד עבורך: המדריך שיעזור לך להפוך בעיות כרוניות בעסק לסיסטם שעובד לבד

ההפסד הסמוי בעסק

אחת השאלות הראשונות שאני שואל מנהלים בעסק, היא: “אם היינו מציפים את החברה בהמוני אנשים שרוצים את השירות עד כדי כך שהם עומדים בתור עד קצה הרחוב, ומבלי לשנות שום דבר מהותי – אותן הוצאות חשמל, אותן משכורות, אותה עלות של כוח אדם ואותן מכונות…. כמה העסק הזה יכול לייצר?” 

לאחר שעונים, לדוגמה 40 מיליון ש”ח בשנה, אני שואל: “וכמה מייצרים היום?” ומסתכל על הפער בין שני המספרים.

אם למשל עונים לי משהו כמו “ירדנו ל-15 מיליון ש”ח בשנה האחרונה”, זה אומר שיש הפסד של 25 מיליון ש”ח הכנסה שנתית פוטנציאלית!!!

זו הכנסה שהייתה יכולה להיות כאן, והיא לא!

כלומר זה ההפסד האמיתי של העסק: ההכנסה הפוטנציאלית האבודה.

אז כמובן להשקיע בפרויקט ייעוץ שיפתור את זה, יהיה חכם מאוד.

מנקודה זו הדרך הנכונה היא לבצע הערכה (או חקירה בשמה העממי) כדי לאסוף נתונים. המטרה היא לא למלא טבלה יפה, אלא למצוא את נקודת המפתח שברגע שמטפלים בה העסק עולה מדרגה והפער מצטמצם.

היעד כאן היא למצוא מהו הדבר שצריך לטפל בו באופן מעשי כדי לשפר את המצב?

הנה מקרה מהשטח שחוויתי עם לקוח

לאור ירידה חדה במכירות, ראיינתי מספר אנשי מכירות.

בין השאר, שאלתי “למה לדעתך המכירות בירידה בחודשים האחרונים?

תשובות שקיבלתי:

אה….זה ברור! אין את המלאי שצריך כדי לסגור עסקאות“, “ההנהלה לא פועלת נכון“, “יש תחרות קשה מאוד“, “המחירים“, “קשה עם המחירים” ועוד רשימה ארוכה.

בסופו של דבר, צריך לטפל באופן מעשי ולגרום למכירות לעלות. אך אם אנשי המכירות, בצורה גלויה או סמויה, מסכימים שיש “סיבות” מדוע הסטטיסטיקות למטה ומאבדים עסקאות למתחרים, הסיכוי להעלות את המכירות הוא נמוך מאוד.

ברור שיש בזבוז במערכת, בפרט אם משלמים לכולם משכורות וההכנסות בחודש האחרון לא מכסות אפילו את ההוצאות השוטפות!

כדי לפתור את זה, צריך למצוא את האמת.

לדוגמה, אנשי המכירות, נכשלים לסגור עסקה. הם חושבים שהמוצר הסופי ובעל הערך שלהם הוא פריט המתכת שהם מוכרים.

אבל זה בדיוק הפריט שהמתחרה מוכר. והוא מוכר את זה בכמה אגורות פחות לפריט אז… כמובן שהוא מנצח.

אך כאן נכנסת לתמונה הגדרה ברורה יותר למוצר סופי בעל ערך.

אם חלק המתכת שאתה מוכר ושהמתחרה שלך מוכר הוא בדיוק אותו פריט ואפילו מאותו יצרן, ואם אתה גובה עליו 5% יותר….העמד את עצמך בצד הלקוח ושאל את עצמך – האם הייתי מוכן לשלם יותר עבור בדיוק אותו מוצר?

אם אתה אדם עם רמת אתיקה גבוהה, אז מרבית הסיכויים שהתשובה ברורה מאוד.

אין שום סיבה שהלקוח ישלם לנו יותר עבור אותו פריט. אז מה עושים?!

רגע… אבל יש מה לעשות.

באיזה מצב הלקוח כן יהיה מוכן לשלם יותר? מה יגרום לו לרצות לעשות איתנו עסקים כשאנחנו יקרים יותר?!

לתת יותר ממה שמצפים

ובכן, אם נסתכל מנקודת מבט אחרת – אנחנו צריכים לספק ללקוח משהו שהוא שווה יותר, כדי שיהיה מוכן לשקול לשלם לנו יותר. והפתרון הוא חליפין בשפע.

ישנם ארבע סוגי חליפין ומידע נוסף לגבי ארבעת סוגי החליפין ניתן לראות בסרטון הזה כאן.

במקום רק לנסות למכור את הפריט – אפשר לתת שירות, יחס, או דברים נוספים שאינם עולים יותר כסף ממה שהעסק מוציא כבר היום ולתת ללקוח יותר ממה ששילם עבור הפריט באופן ישיר.

דוגמה: מתי פעם אחרונה, התקשרתם ללקוח שרכש, יומיים או שבוע אחרי שרכש, כדי לשאול אותו איך הולך לו עם הפריט שקנה?

מתי פעם אחרונה התעניינתם בלקוח בלי שום סיבה מיוחדת? פשוט להתעניין בו, עם אהדה?

מתי פעם אחרונה שלחתם מכתב (במייל או מכתב עם בול) ששואל את הלקוח שאלה חוץ מ”מה אתה הולך לקנות ממני עכשיו?”

והאם בכלל הכרזתם שזו שגרת היום והשבוע – להוציא מכתבים ופניות ללקוחות ולהתעניין בהם, לא רק בפן העסקי היבש, אלא לראות אם זקוקים לעזרה כלשהי, אפילו כזו שלא קשורה ישירות לעסק שלכם?

תחשבו על פעם בה מכר, איש מקצוע, ספק כלשהו או אפילו מוכר בחנות, שמע שיש לכם בעיה כלשהי ונתן לכם המלצה על מישהו או משהו שיכול לעזור לכם עם אותה הבעיה.

איך הרגשתם כלפי אותו אחד שנתן לכם את ההמלצה או הרעיון לפתרון, או אפילו רק הקשיב לכם? יותר טוב או פחות טוב?

זה הרעיון – להתעניין באנשים. להראות אכפתיות.

זה שווה לפעמים הרבה יותר מ-5% או 10% אחוז נוספים למחיר הפריט.

במסעדות מסוימות, נוהגים לשלם טיפ גבוה במיוחד בגלל השירות, היחס, האכפתיות והאווירה שסופקה.

זו דוגמה אחת. וכמובן שהמצב הכולל באותה חברה היה מורכב מעוד מספר סיבות שורש, אך טיפול בנקודה הזו, עושה את ההבדל בגישה. ועם שינוי גישה אפשר כמובן לטפל בנקודות בעייתיות נוספות שנמצאו.

אז איך אתם הולכים להפוך את העסק שלכם למסעדת יוקרה שמוכנים לשלם בה פי שניים או שלושה כדי לאכול אצלכם?

עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע״מ

תוכן עניינים

רוצה לקבל רעיונות שעוזרים לעשות סדר בעסק ומחזירים שליטה בזמן ובתזרים?

טיפים פרקטיים שאפשר ליישם:

להתמודדות עם עומס, לשיפור תהליכים, ולהגדלת הרווחים בפחות מאמץ.

כולל טעויות נפוצות שחובה להימנע מהן וכל הדברים שראינו שעובדים בשטח.

להצטרפות לקבוצת הוואצאפ השקטה

לבעלי עסקים שרוצים יותר חופש

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט

מכונה לייצור רווחים

הופכים את העסק למכונה לייצור רווחים

הגיע הזמן לגלות מה באמת חוסם אותך, ולקבל מדריך מיידי וקצר לפריצה קדימה

מלא את השאלון וקבל גישה מיידית למדריך
“3 שיטות פשוטות להגדלת הרווחים בלי להשקיע שקל בפרסום”

טיפים נוספים

אחוזי סגירה בקרת איכות גבייה גיוס כוח אדם הגדלת רווחים הוצאות הכשרת עובדים השגת מטרות התייעלות טיפול בעובדים טעויות נפוצות יש תקווה כוח אדם לעשות פחות ולהתקדם יותר לקוחות חדשים לקוחות חוזרים מחסום אישי מחסום נסתר מכירות מקרים מהשטח ניהול נכון ניהול פיננסי סגירת עסקאות סדר וארגון סיפור מהחיים קבוצות קידום עם פריטי דפוס רשתות חברתיות שורש הבעיה שיווק וקידום שימור לקוחות שירות לקוחות תזרים מזומנים תכנון פיננסי ״אין מה לעשות״

  • מוצא את עצמך שומע עוד פודקאסט, קורא עוד ניוזלטר וצופה בעוד סרטון הדרכה, אבל רשימת המטלות הקריטיות ממשיכה להיות תקועה במקום? אם נמאס לך להרגיש שאתה נמצא ב”פול גז בניוטרל” ולצבור ערימות של ידע שאתה לא מצליח לתרגם למעשים, בוא נראה מה עושים כבר עכשיו כדי להתחיל לייצר תוצאות בשטח.
  • משמעת היא האוטומציה של כוח הרצון. מה שהביא אותך לכאן, לא יביא אותך לשם. ייתכן שהכאוס ויכולת האלתור עזרו לך להקים את העסק, אבל הם אלו שמונעים ממך להצמיח אותו עכשיו. אתה רוצה את הלייף-סטייל, את החופשה ביוון, שהעסק “ירוץ לבד”? משמעת זה כרטיס הכניסה למועדון. אנחנו מצליחים במידה שבה המערכות שלנו פועלות חלק. אנשים חושבים שמשמעת היא חומה שסוגרת עליהם, אבל במציאות היא הרצפה שעליה הם עומדים. היא לא מגבילה את החופש שלך, היא יוצרת אותו. במיוחד כשאתה מנהל עסק עם צוות עובדים. אם אתה רוצה להבין איך להפוך משמעת לכלי שמרחיב אותך במקום לכלוא אותך, המאמר הזה יראה לך ​​איך להשתחרר מכלא של עבודה קשה לחופש של ניהול מלמעלה.
  • מרגיש שהעסק עובד רק כשאתה שם? כל משמרת נראית קצת אחרת, כל עובד מפרש את הנהלים בדרך שלו, וברגע שאתה לא בודק מקרוב, דברים מתפספסים? זה לא בהכרח עניין של מוטיבציה, וזו גם לא רק שאלה של “עובדים טובים” או “עובדים רעים”. השאלה האמיתית היא איך גורמים לעסק לייצר את אותה תוצאה בלי שום תלות בך?
  • אתה בונה משהו שאתה בטוח שאנשים צריכים. אתה ממש משוכנע בזה. אתה גם משקיע זמן וכסף בהתאם. אבל רק אחרי ההשקה של המוצר, השירות או העסק החדש, אתה מגלה אם מישהו באמת מוכן לשלם. זו בדיוק הדרך לשרוף הון ולהתעורר למציאות כואבת. השאלה היא למה לבדוק ביקוש רק בסוף, אחרי שכבר התחייבת להכל? למה לא לבדוק ביקוש עוד לפני שהוצאת שקל אחד? בוא נראה איך אתה יכול להפסיק לנחש ולהתחיל לבנות משהו שאנשים יעמדו בתור לשלם עליו.
  • אם היית רואה מה עושים כיום העסקים הרווחיים ביותר בעולם, אולי היית חושב שהם חזרו אחורה בזמן. כשכולם מנסים לפצח את האלגוריתם של טיקטוק או להנדס פרומפטים ב-AI, דווקא השחקנים החכמים ביותר משקיעים במה שנראה לכאורה מיושן. הם הבינו שבעולם של פיקסלים, אתה אולי משיג תשומת לב לרגע, אבל נשאר עוד טאב פתוח בתוך ים של הסחות דעת. כדי לצאת מהמסך ולחדור מתחת לשריון האדישות הדיגיטלית, הם משתמשים בנשק “שבירת-אלגוריתם” שרוב העסקים זנחו מאחור…
  • מחקרים מראים שעובדי ידע (מי שהעבודה שלו מבוססת על חשיבה בניגוד לייצור פיזי) מבצעים “עבודה סביב העבודה” (כמו בדיקת מיילים, הודעות ופגישות מיותרות) במשך כ-60% מיום העבודה שלהם! הכוונה למשימות “תחליפיות”, פעולות שנראות פרודוקטיביות אבל בעצם משמשות כמנגנון בריחה מהדבר האחד שבאמת חשוב. התוצאה? תחושה מתמשכת של עומס ויום שנגמר בלי הישגים משמעותיים. אלופי הביצוע פועלים אחרת, והסוד שלהם פשוט בהרבה ממה שאתה חושב.
  • עבור חלק גדול מהאנשים לבקש הנחה זה כמו להגיד “בוקר טוב”. זה על אוטומט. מחקרים מראים שאם לקוח כבר השקיע זמן בשיחה, קרא את ההצעה והגיע לשלב הדיבור על הכסף, הוא כבר החליט שהמוצר במידה רבה נכון עבורו. המחיר הוא סוג של מחסום אחרון, ולרוב הוא הרבה יותר גמיש בראש של הלקוח מאשר בראש של המוכר הלחוץ.
  • בוא נניח שאתה עומד מול לוח הבקרה של העסק שלך. עשרות כפתורים, כל אחד מייצג אפשרות אחרת: מוצר חדש, קמפיין חדש, גיוס נוסף, שוק נוסף, שיפור תהליך, מיתוג מחדש, שינוי תמחור ועוד ועוד. אתה לא יכול ללחוץ על כולם בו זמנית, כי כל לחיצה דורשת זמן, כסף ותשומת לב. אז איך מחליטים על איזה כפתור ללחוץ קודם? לפי אינטואיציה? לפי מה שמלהיב? לפי מה שהמתחרים עושים? האמת היא שיש תשובה שמבוססת על הגיון פשוט ומתמטיקה בסיסית, ולמרות זאת רוב בעלי העסקים פועלים בדיוק הפוך.
  • בוא נעשה חשבון פשוט: כמה עלה לך להביא כל לקוח שקנה ממך אי פעם? פרסום, שיווק, זמן, אנרגיה? לא סכומים קטנים, נכון? עכשיו שאלה: מה עשית עם הלקוחות האלה אחרי שהם קנו? אצל הרבה בעלי עסקים התשובה היא “לא משהו מיוחד”. משקיעים הון בלמצוא לקוחות חדשים, ואז שוכחים כמעט לגמרי מאלה שכבר סמכו עליך. לקוח שלנו, שמוכר מוצרים במאות עד עשרות אלפי שקלים, ישב על רשימה של כ-10,000 איש שכבר הכירו אותו והשאירו פרטים, ובמקום לדבר איתם די שכח שהם קיימים. הוא הגיע אלינו עם 8 ימים לסוף החודש ותחושה שאין מה לעשות. אבל האמת היתה שהוא ישב על מכרה הזהב הזה בלי לדעת, ואנחנו פשוט עזרנו לו להתחיל לחפור!

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט