האם יש לך כסף ​שאתה לא מודע אליו?

מעבודה בשטח באופן אישי ואינטנסיבי עם בעלי עסקים, אני יודע שהתשובה לשאלה הזו היא תמיד כן.

איזה כיף זה היה לו היית יכול פשוט להתבונן בחשבון הבנק שלך ולראות רזרבה הולכת וגדלה משבוע לשבוע.  ​אך המציאות מספרת לנו סיפור אחר…

מי שעובד עם רואה חשבון, קרוב לודאי שנתקל בתופעה מאוד מוזרה. רואה החשבון מספר לך שלפי הדוחות, אתה ברווח. אבל איך שאתה יוצא ממנו, מתקשרת שושי או כוכי מהבנק ושואלת מתי אתה בא להגדיל את המסגרת כדי שלא יחזרו לך צ׳קים, ואתה שואל את עצמך: “אם יש רווח, אז איפה הכסף?!” 

מנהלים אחרים, משלמים לספקים, לעובדים, למע”מ ובסוף השנה מגיע בדואר מכתב “פרס על התנהגות טובה ממס הכנסה” – דרישה להשלמת תשלום מס על שנה שעברה. 

יש גם את אלה שנאלצו לפתוח מספר חשבונות בנק כי מסגרת האשראי בחשבון הראשון לא הספיקה. וכעת הם עסוקים בלטפל בתשלומים יוצאים ממספר חשבונות בנק שונים! 

בקיצור, כל קושי בתזרים מעיד על טיפול לא נכון בדברים.

איש כספים, גם אם הוא הכלכלן הטוב ביותר, אם אינו יודע ואינו מבין לעומק את הנתונים החיוניים בניהול פיננסי נכון בעזרת המשאבים הקיימים, עלול לטפל בכסף בצורה לא נכונה עבור העסק, ויגרום למנכ”ל שלו לעבוד הרבה, הרבה יותר קשה.

אם איש הכספים הזה הוא במקרה גם המנכ”ל בעסק… אני אפילו לא רוצה לדמיין איך תראה שגרת היום (והלילה) שלו. 

מנכ”ל כזה, גם “יקנה” כל סיפור ורעיון של הגדלת מסגרת האשראי כדי “להתגבר” על התקופה הקשה. 

​מה מנכ”ל מצוין עושה? 

מנכ”ל טוב דואג שהוא עצמו ואיש הכספים שלו (במיוחד אם זה הוא עצמו) יבינו היטב את המשמעות של תכנון פיננסי נכון, שמשמעותו היא להוציא בתבונה את מה שיש לך כך שהדברים ימשיכו להתלגל ושתעשה יותר כסף. זה כמובן כולל לבנות יותר רזרבות שיאפשרו לך להתרחב בקלות בעתיד. 

אם תעשה את זה נכון, לא תצטרך לפנות לאשראים ולמקורות מימון חיצוניים, אלא תהיה ה”בנק” של עצמך. אם אינך יודע כעת כיצד לעשות את זה בפועל, מלא עכשיו את שאלון הניתוח העסקי וקבל פגישת ייעוץ אישית.

מנכ”ל גרוע – פשוט חושב ומאמין שהוא כבר יודע הכל. אין לו מה ללמוד. הוא מחפש באופן חוזר ונשנה מקורות מימון חיצוניים, במקום ללמוד לפתור את הבעיה מהיסוד. הוא עובר מהלוואה להלוואה ומניצול מסגרת אשראי אחת לשניה וכן הלאה. 

​איך זה עובד בשטח? 

לקוח שלי, בעל נגרייה של 2500 מ”ר ו-50 עובדים, הגיע אלי עם עסק שעולה באיטיות במחזורים השנתיים בשנים האחרונות. 

למרות שדוח הרווח וההפסד הראה רווח, המצב בבנק הלך והחמיר. 

מסגרות האשראי נוצלו עד תום והיה צריך להרחיבן. הקושי בתזרים חייב אותם לנכות צ׳קים בעלות גבוהה ואף להיענות לדרישת הבנק לשעבד את העסק כבטחון למסגרת ניכיונות נוספת. 

למעשה העסק היה שייך לו על הנייר, אך בפועל היה בבעלות הבנק. 

בעבר, אחד הבעלים הזרים לעסק הלוואת בעלים של מעל שני מיליון שקלים ובמשך ארבע שנים ראה החזר חד פעמי של חלק קטן מאוד של ההלוואה. ובינתיים הזמן עובר. התוכניות הפרטיות נדחות, ואיכשהו שומרים על “תקווה”. 

​מה עשינו? 

בבדיקה מדוקדקת מצאנו כמה הפרות בנושא טיפול נכון בכספים. 

איש הרכש חשב שביצע רכישות ״טובות״ בהתאם להסכמי רכישה ״טובים״ שהשיג מהספקים. שינינו את שיטת הרכש כך שרוכשים רק מה שצריך לפי תכנון בשיטה מדויקת. זה הביא את העסק לניצול נכון יותר של המשאבים. 

השינוי הזה גם אפשר להקצות משאבים באופן חכם למטרות שיווק ופרסום, תוך שמירה על איזון בין ההשקעה בתהליכי הייצור לבין יצירת הכנסות חדשות.

​במקום לקחת הלוואה, הצלחנו לייצר את הסכום המלא

כדי להשתתף בתערוכה שנתית גדולה, רבים מיצרני הרהיטים רגילים לקחת הלוואה (של עשרות ומאות אלפי שקלים) כדי לממן את ההשתתפות בתערוכה.

באותה שנה לא אישרתי להם להשתתף בתערוכה על בסיס הלוואה וכתבנו תוכנית שיווק חלופית. 

קבענו יעד להשתתף בתערוכה בשנה הבאה במימון עצמי מלא. חישבנו כמה נדרש לתערוכה וקבענו יעד לחסכון מיועד לכל חודש. גילינו שקיים חשבון שאינו בשימוש. הגדרנו אותו כחשבון לתשלום מיועד כדי להפריד את הכסף הנצבר מהתשלומים השוטפים. 

בכל חודש, הופרש סכום כסף בהתאם להכנסות של אותו חודש לפי נוסחה שלימדתי אותם. 

בשילוב עם שיטות חדשות לניהול מכירות וניצול טוב יותר של המשאבים הקיימים הצלחנו להגדיל את המכירות, ולחסוך בשישה חודשים 120,000₪ עבור התערוכה של השנה הבאה, ועוד 120,000₪ שהבעלים קיבל כהחזר הלוואה. גם את השעבוד מהעסק הצלחנו להוריד, אך את זה כבר נשאיר לפעם אחרת. 

בקיצור בעזרת אותם משאבים, הצלחנו לשפר את התזרים, להחזיר הלוואת בעלים ולבנות רזרבות לשימוש עתידי מיועד. 

רוצה לדעת איך עושים את זה? מלא עכשיו את שאלון הניתוח העסקי וקבל פגישת ייעוץ אישית.

עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע״מ