רוצה לשפר את הרווחיות? אל תתחיל בלסדר את העסק

מה אני עושה כשאני נכנס לעסק שיש בו ייצור, ואנחנו כבר יודעים שיש בו חוסר יעילות? התשובה אולי תפתיע אותך, כי זה לא מה שרוב האנשים עושים. בדרך כלל בעלי עסקים ישר קופצים פנימה: מתחילים לנתח תהליכים, לבדוק עובדים, לחשוב איך לסדר את הדברים מבפנים. זה נשמע הגיוני, נכון? הרי אם המערכת לא יעילה, צריך לתקן אותה! רק שזה לא עובד ככה… לא כי זה משהו שלא חשוב לעשות, אלא כי זה לא הדבר הראשון שאתה צריך לעשות. יש משהו קריטי שקודם לזה. וזה בדיוק מה שאני הולך להסביר בסרטון הבא.

לפני שנצלול למאמר עצמו…

מדריך

פתחת עסק כדי לזכות בחופש אבל גילית שרק הכנסת את עצמך לעבודת פרך תובענית? במקום ליהנות מהחיים, אתה כבול לשוטף, לכיבוי שריפות ולמאות משימות שלא נגמרות?

במיוחד עבורך: המדריך שיעזור לך להפוך בעיות כרוניות בעסק לסיסטם שעובד לבד

מה הדבר הראשון שאני עושה עם עסק שיש בו ייצור ואנחנו יודעים שיש בו חוסר יעילות?

הדבר הראשון שאנשים נוטים לעשות זה ללכת למערכת הקיימת ולראות איפה יש חוסר יעילות ואיך לסדר זאת. כלומר איך לגרום לעובדים לעבוד בצורה יותר יעילה וזורמת.

זה נשמע מאוד הגיוני, אך אף עסק לא באמת מצליח קודם כל לטפל בדבר הזה ישירות, כי יש משהו שקודם לכך.

לדוגמה:

בעל עסק קטן בתחום הדפוס שמבלה שבוע שלם בלבנות “טבלת משימות יומית, שבועית וחודשית משוכללת” כדי שהגרפיקאים יהיו יותר ממוקדים. (אבל בינתיים בפועל לא נכנסה אף הזמנה חדשה באותו שבוע ולא ברור איך יהיה כסף למשכורות.)

בעלים של חברת שליחויות שמשקיע עשרות אלפי שקלים באפליקציית מעקב מתקדמת למשלוחים. (למרות שבממוצע יש לו רק 6 משלוחים ביום, וזו בכלל לא הבעיה שלו.)

עסק לייבוא חלקי רכב שבמשך 3 שבועות עסוק בארגון ניירת, סידור קבצים בתיקיות הנכונות במחשב ובענן ומעבר על חשבוניות. (בזמן שלקוחות ממתינים שבועות לחלקים, מתלוננים על עיכובים ומתחילים לחפש ספקים אחרים.)

אז נשאלת השאלה: מה עושים קודם כל כדי להעלות את הרווחיות? 👇🏼

מה המהלך הראשון שמזיז את הרווחיות בכיוון הנכון?

האם לסדר את כל הבלגן שיש בתוך הבית, או קודם לדאוג למפגש יותר גדול עם לקוחות, להביא עוד עבודה ולספק שירותים בפועל?

האם קודם משפצים את הבית, או קודם דואגים שייכנסו אורחים ומגישים להם לימונדה קרה?

האמת היא שהרצף היחיד שעובד זה קודם כל לדאוג שהתפוקה תעלה.

כדי שהיא תעלה, צריך להזרים יותר עבודה פנימה, ולהוציא (לספק) יותר עבודה החוצה. כסף הוא תמורה עבור עבודה טובה שבוצעה. לכן ככל שאתה מספק יותר עבודה איכותית במחיר הנכון, ככה גם הרווח עולה.

הפוקוס הנכון

נפגשתי עם בעל עסק לעזור לו להבין איך למקסם תפוקה ולהגדיל רווחיות. בין השאר, דיברנו על רצף הפעולות הנכון (ואני מרחיב על מה בדיוק עשינו בסרטון למעלה). 

אחד הדברים שאותו בעל עסק שאל אותי היה בנושא ניטור רמת הרווחיות.

השבתי לו שהאמת היא שכרגע הדגש שלנו הוא עדיין לא על זה.

אין לי מה לבדוק רווחיות בשלב הזה כי אני יודע עובדה מאוד פשוטה:

יש לו צוות שהוא משלם לו משכורות, הוא משלם עבור המקום ועבור החשמל. התפוקה של צוות העובדים היא לא גבוהה כמו שהיא אמורה להיות.

לכן, ככל שנצליח לעלות את התפוקה, גם הרווחיות תעלה מיידית.

אז הדבר הראשון שיש לעשות זה להביא עוד עבודה.

זה אומר לעשות עבודה יעילה של פרסום, שתביא עוד הזמנות עבודה, מה שיקנה לו זמן. ובזמן הזה אנחנו בינתיים נשפר את המערכת, ונגדיל את אספקת השירותים שעליהם אפשר לגבות הכנסה.

אותה הכנסה תייעל לנו את המערכת.

לכן, זכור:

אי אפשר לשפר את הרווחיות על ידי טיפול פנימי בלבד. אתה קודם צריך יותר תפוקה, יותר עבודה שנכנסת (מוזמנת) ויותר עבודה שיוצאת (מסופקת).

למרות שנוטים לחשוב שהשלב הראשון צריך להיות “לסדר את הבלגן” בתוך העסק (עובדים, תהליכים, סדר וארגון), וזה “נשמע הגיוני”, זאת בכל זאת טעות ברצף הפעולות.

כי גם אם תסדר הכל, אין לך מספיק תנועה. אין זרימה. וכשאין זרימה, אין כסף. וכשאין כסף, אין לך זמן ולא משאבים לשפר שום דבר.

אז קודם כל צריך להזרים יותר עבודה. יותר פניות, יותר לקוחות, יותר תנועה. רק כשהכמות עולה אפשר להסתכל על המערכת ולייעל אותה.

לסיכום, הדרך הנכונה לעלות רווחיות:

  1. להכניס עוד עבודה: לייצר יותר הזמנות.
  2. להוציא את העבודה החוצה: לספק שירותים בצורה יעילה.
  3. ואז לזהות איפה יש צווארי בקבוק ולשפר תוך כדי תנועה.

עסק מרוויח נבנה מזרימה. קודם זרימה, ואז ייעול. לא הפוך.

זאת אחת הטעויות הכי מסוכנות שעסק יכול לעשות: לנסות “לסדר את הבית” לפני שהוא דואג להזרים עבודה פנימה. הפרסום והבאת לקוחות הם השלב הראשון. זה נותן לך אוויר, כסף, זמן, ומשאבים לסדר את הכל!

אם אתה צריך עזרה אני כאן.

עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע״מ


ראה גם:

מנסה להרים את העסק והמצב רק מחמיר?

מה מתקנים קודם?

אל תעצור את הזרימה

תוכן עניינים

רוצה לקבל רעיונות שעוזרים לעשות סדר בעסק ומחזירים שליטה בזמן ובתזרים?

טיפים פרקטיים שאפשר ליישם:

להתמודדות עם עומס, לשיפור תהליכים, ולהגדלת הרווחים בפחות מאמץ.

כולל טעויות נפוצות שחובה להימנע מהן וכל הדברים שראינו שעובדים בשטח.

להצטרפות לקבוצת הוואצאפ השקטה

לבעלי עסקים שרוצים יותר חופש

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט

מכונה לייצור רווחים

הופכים את העסק למכונה לייצור רווחים

הגיע הזמן לגלות מה באמת חוסם אותך, ולקבל מדריך מיידי וקצר לפריצה קדימה

מלא את השאלון וקבל גישה מיידית למדריך
“3 שיטות פשוטות להגדלת הרווחים בלי להשקיע שקל בפרסום”

טיפים נוספים

אחוזי סגירה בקרת איכות גבייה גיוס כוח אדם הגדלת רווחים הוצאות הכשרת עובדים השגת מטרות התייעלות טיפול בעובדים טעויות נפוצות יש תקווה כוח אדם לעשות פחות ולהתקדם יותר לקוחות חדשים לקוחות חוזרים מחסום אישי מחסום נסתר מכירות מקרים מהשטח ניהול נכון ניהול פיננסי סגירת עסקאות סדר וארגון סיפור מהחיים קבוצות קידום עם פריטי דפוס רשתות חברתיות שורש הבעיה שיווק וקידום שימור לקוחות שירות לקוחות תזרים מזומנים תכנון פיננסי ״אין מה לעשות״

  • מוצא את עצמך שומע עוד פודקאסט, קורא עוד ניוזלטר וצופה בעוד סרטון הדרכה, אבל רשימת המטלות הקריטיות ממשיכה להיות תקועה במקום? אם נמאס לך להרגיש שאתה נמצא ב”פול גז בניוטרל” ולצבור ערימות של ידע שאתה לא מצליח לתרגם למעשים, בוא נראה מה עושים כבר עכשיו כדי להתחיל לייצר תוצאות בשטח.
  • משמעת היא האוטומציה של כוח הרצון. מה שהביא אותך לכאן, לא יביא אותך לשם. ייתכן שהכאוס ויכולת האלתור עזרו לך להקים את העסק, אבל הם אלו שמונעים ממך להצמיח אותו עכשיו. אתה רוצה את הלייף-סטייל, את החופשה ביוון, שהעסק “ירוץ לבד”? משמעת זה כרטיס הכניסה למועדון. אנחנו מצליחים במידה שבה המערכות שלנו פועלות חלק. אנשים חושבים שמשמעת היא חומה שסוגרת עליהם, אבל במציאות היא הרצפה שעליה הם עומדים. היא לא מגבילה את החופש שלך, היא יוצרת אותו. במיוחד כשאתה מנהל עסק עם צוות עובדים. אם אתה רוצה להבין איך להפוך משמעת לכלי שמרחיב אותך במקום לכלוא אותך, המאמר הזה יראה לך ​​איך להשתחרר מכלא של עבודה קשה לחופש של ניהול מלמעלה.
  • מרגיש שהעסק עובד רק כשאתה שם? כל משמרת נראית קצת אחרת, כל עובד מפרש את הנהלים בדרך שלו, וברגע שאתה לא בודק מקרוב, דברים מתפספסים? זה לא בהכרח עניין של מוטיבציה, וזו גם לא רק שאלה של “עובדים טובים” או “עובדים רעים”. השאלה האמיתית היא איך גורמים לעסק לייצר את אותה תוצאה בלי שום תלות בך?
  • אתה בונה משהו שאתה בטוח שאנשים צריכים. אתה ממש משוכנע בזה. אתה משקיע זמן וכסף בהתאם. אבל רק אחרי ההשקה של המוצר, השירות או העסק החדש, אתה מגלה אם מישהו באמת מוכן לשלם. זו בדיוק הדרך לשרוף הון ולהתעורר למציאות כואבת. השאלה היא למה לבדוק ביקוש רק בסוף, אחרי שכבר התחייבת להכל? למה לא לבדוק ביקוש עוד לפני שהוצאת שקל אחד? בוא נראה איך אתה יכול להפסיק לנחש ולהתחיל לבנות משהו שאנשים יעמדו בתור לשלם עליו.
  • אם היית רואה מה עושים כיום העסקים הרווחיים ביותר בעולם, אולי היית חושב שהם חזרו אחורה בזמן. כשכולם מנסים לפצח את האלגוריתם של טיקטוק או להנדס פרומפטים ב-AI, דווקא השחקנים החכמים ביותר משקיעים במה שנראה לכאורה מיושן. הם הבינו שבעולם של פיקסלים, אתה אולי משיג תשומת לב לרגע, אבל נשאר עוד טאב פתוח בתוך ים של הסחות דעת. כדי לצאת מהמסך ולחדור מתחת לשריון האדישות הדיגיטלית, הם משתמשים בנשק “שבירת-אלגוריתם” שרוב העסקים זנחו מאחור…
  • מחקרים מראים שעובדי ידע (מי שהעבודה שלו מבוססת על חשיבה בניגוד לייצור פיזי) מבצעים “עבודה סביב העבודה” (כמו בדיקת מיילים, הודעות ופגישות מיותרות) במשך כ-60% מיום העבודה שלהם! הכוונה למשימות “תחליפיות”, פעולות שנראות פרודוקטיביות אבל בעצם משמשות כמנגנון בריחה מהדבר האחד שבאמת חשוב. התוצאה? תחושה מתמשכת של עומס ויום שנגמר בלי הישגים משמעותיים. אלופי הביצוע פועלים אחרת, והסוד שלהם פשוט בהרבה ממה שאתה חושב.
  • עבור חלק גדול מהאנשים לבקש הנחה זה כמו להגיד “בוקר טוב”. זה על אוטומט. מחקרים מראים שאם לקוח כבר השקיע זמן בשיחה, קרא את ההצעה והגיע לשלב הדיבור על הכסף, הוא כבר החליט שהמוצר במידה רבה נכון עבורו. המחיר הוא סוג של מחסום אחרון, ולרוב הוא הרבה יותר גמיש בראש של הלקוח מאשר בראש של המוכר הלחוץ.
  • בוא נניח שאתה עומד מול לוח הבקרה של העסק שלך. עשרות כפתורים, כל אחד מייצג אפשרות אחרת: מוצר חדש, קמפיין חדש, גיוס נוסף, שוק נוסף, שיפור תהליך, מיתוג מחדש, שינוי תמחור ועוד ועוד. אתה לא יכול ללחוץ על כולם בו זמנית, כי כל לחיצה דורשת זמן, כסף ותשומת לב. אז איך מחליטים על איזה כפתור ללחוץ קודם? לפי אינטואיציה? לפי מה שמלהיב? לפי מה שהמתחרים עושים? האמת היא שיש תשובה שמבוססת על הגיון פשוט ומתמטיקה בסיסית, ולמרות זאת רוב בעלי העסקים פועלים בדיוק הפוך.
  • בוא נעשה חשבון פשוט: כמה עלה לך להביא כל לקוח שקנה ממך אי פעם? פרסום, שיווק, זמן, אנרגיה? לא סכומים קטנים, נכון? עכשיו שאלה: מה עשית עם הלקוחות האלה אחרי שהם קנו? אצל הרבה בעלי עסקים התשובה היא “לא משהו מיוחד”. משקיעים הון בלמצוא לקוחות חדשים, ואז שוכחים כמעט לגמרי מאלה שכבר סמכו עליך. לקוח שלנו, שמוכר מוצרים במאות עד עשרות אלפי שקלים, ישב על רשימה של כ-10,000 איש שכבר הכירו אותו והשאירו פרטים, ובמקום לדבר איתם די שכח שהם קיימים. הוא הגיע אלינו עם 8 ימים לסוף החודש ותחושה שאין מה לעשות. אבל האמת היתה שהוא ישב על מכרה הזהב הזה בלי לדעת, ואנחנו פשוט עזרנו לו להתחיל לחפור!

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט