איך מביאים את הצוות לעשות את העבודה טוב כמו הבעלים?

מכיר את זה שבתור בעל העסק, אתה עושה את העבודה ממש טוב, אבל אף אחד אחר לא עושה אותה טוב כמוך? איך לדעתך זה משפיע על הרווחים? אז איך מחזקים את העסק באמצעות הדרכת עובדים יעילה, ואילו טיפים מעשיים אפשר ליישם לשיפור איכות ודיוק עבודת הצוות?

לפני שנצלול למאמר עצמו…

מדריך

פתחת עסק כדי לזכות בחופש אבל גילית שרק הכנסת את עצמך לעבודת פרך תובענית? במקום ליהנות מהחיים, אתה כבול לשוטף, לכיבוי שריפות ולמאות משימות שלא נגמרות?

במיוחד עבורך: המדריך שיעזור לך להפוך בעיות כרוניות בעסק לסיסטם שעובד לבד

ישבתי עם לקוח המקבל ממני ייעוץ – בעל עסק להכנת מגשי אירוח, עם צוות עובדים משלו.

אחד הדברים שהטרידו אותו, הוא שכאשר הוא מכין את התוצרים (מגשים של סנדוויצ’ים, מגשי פירות, ועוד כיבוד לאירועים), זה יוצא כמו שצריך. וכאשר הצוות עושה את זה – זה טוב, אבל לא מדויק כפי שבעל העסק יודע לעשות את זה, ותמיד הוא מוצא חריגות שמבאסות אותו.

אז איך מביאים את הצוות, לעשות את העבודה טוב כמו הבעלים?!

נראה שלא משנה כמה הסברים, דרישות, כעסים או כל דבר אחר שמנסים – זה עדיין לא יוצא אותו הדבר.

לכן זה מה שעשינו…

טיפול

כדי לפתור את הבעיה, עברתי עם בעל העסק על כמה נתונים מתוך טכנולוגיה מדויקת וייחודית.

זה מדהים לגלות בידע שפותח בטכנולוגיה הזו, שיש רק 5 נקודות שעלולות להכשיל מישהו ללמוד משהו, ולהצליח להבין וליישם אותו.

למרות האופנה, לתייג כל אדם שלא מבין משהו בתור ״בעל הפרעת קשב וריכוז״, ומייד להפנות אותו למרשם ולדחוף לו כדורים (כדורים אלה, שהם סמים לכל דבר ועניין), אינם תחליף להבנה.

מתוך הנקודות, הכנו תוכנית הכשרה מעשית שתביא לדיוק גבוה יותר בתוצרים, כפי שבעל העסק רוצה שיהיה.

ההוכחה למיומנות אמיתית היא הרי התוצאה שמשיגים בסוף.

הנה מספר נקודות שיישמנו והתוצאות לא אחרו לבוא:

1) להציב סטנדרט כתוב – איך יודעים כמה גבינת שמנת למרוח בסנדוויץ’ אחד?! התשובה היא להכין מגש אחד שמכיל כמות סנדוויצ’ים ולבדוק את כמות חומרי הגלם הנדרשת ולכתוב תיעוד של הכמויות המדויקות והפעולות הנדרשות. כמו למשל 300 גרם, גבינה מספיק ל-30 סנדוויצ’ם.

2) להדגים ולהראות כיצד זה צריך להראות – בעל העסק, מתעד הכנת מוצר כמו שצריך, והופך את התיעוד לויזואלי, כך שאפשר להשוות את התוצרים בכל שלב הכנה עם תיאור קצר בכתב.

3) לתרגל, לתרגל ולתרגל – במקום להמתין לאירוע, בו צריך להכין בלחץ של לוחות זמנים צפופים מהיום להיום, להתחיל עם להכין סביבת תרגול, ולהשקיע בחומר גלם לתרגול. למשל לדרוש מעובד להכין מגש סנדוויצ׳ים סטנדרטי, ולהגדיר את הכמות מראש, וללמד אותו לבקר את התוצאה. כלומר אם השתמשת ב-300 גרם גבינה וזה לא הספיק למריחת כל הכריכים, סימן שמרחת יותר מדי בכל כריך בהשוואה לסטנדרט. ואם נשארת עם גבינה מתוך הכמות הנדרשת, סימן שמרחת מעט מדי.

כך לתרגל מספר פעמים בסביבת התרגול, ולתקן את העובד עד שהתקלה לא תחזור על עצמה, ולהמשיך לייצור מלא.

4) להתקדם בהכשרה בצורה מדורגת – אם הכריך בלחמניה מתפרק, אולי חתכו אותו לא נכון. חיתוך של הכריך צריך להשאיר את שני חלקי הלחמניה מחוברים כדי להקל על המריחה, המילוי והסגירה באריזה. אם החיתוך נעשה לא נכון, כל שאר הפעולות תהיינה קשות לביצוע, והכריך יתפרק. לכן אל תניח שבגלל “שהפעולה פשוטה”, כל אחד ידע לעשות אותה כמוך. תן לאדם 10 לחמניות. הראה לו כיצד לחתוך אחת, ותן לו לחתוך כמה לחמניות תוך הקפדה על ההנחיות המדויקות ביותר.

כאשר הוא שולט בכך, שלח אותו להכין כריכים, ועודד אותו לספר לך מה היה ההבדל בהכנת הכריכים הפעם, בהשוואה להכנת הכריכים קודם לכן, כאשר החיתוך היה חזק מדי וחלקי הלחמניה התפוררו.

5) לשים לב לפעולות קטנות ושגויות החוזרות על עצמן – כשמוצאים דרכים להגדלת הרווחיות, אנשים נוטים לחפש את הדברים שלכאורה ברור שהם מבזבזים כסף. הדברים הגדולים והנראים לעין. אך לעתים קרובות, דווקא הפעולות היומיומיות הקטנות, שנראות זניחות וחוזרות על עצמן, יכולות להשפיע באופן הגדול ביותר על הרווחיות.

כשפעולות אלו מתבצעות עשרות או מאות פעמים, כל חריגה קטנה מצטברת והופכת לבזבוז משמעותי, ולעתים קשה לאתר את מקורו. חשוב להבין שסך ההפסדים מפעולות קטנות אלו עלול להיות רב יותר מאשר מפעולות גדולות ובולטות שבדרך כלל קורות פעם אחת בלבד.

בדיוק משום שמדובר בדברים קטנים ושגרתיים, קל לפספס אותם, אלא אם יודעים איך לחפש.

תוצאות

יום לאחר מכן, בעל העסק התקשר אלי וסיפר לי על תוכנית ההכשרה שהוא החל לבצע עם הצוות שלו על פי העקרונות שלמדנו.

תוך כדי, אחד העובדים, האיר את עיניו שאפשר לתקן כמה נקודות ברכש כדי להוזיל עלויות ולדייק בכמויות. הדבר הסתכם בחסכון פוטנציאלי של מעל 15 אלף ש״ח בחודש מבלי לפגוע באיכות התוצרים ואפילו לשפר אותם.

היית מתנגד לכזה שיפור אצלך? מלא את השאלון שלנו, ונוכל לראות מה עוצר את העסק שלך מלהגיע ליעדים שאתה צריך.

עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע״מ

תוכן עניינים

רוצה לקבל רעיונות שעוזרים לעשות סדר בעסק ומחזירים שליטה בזמן ובתזרים?

טיפים פרקטיים שאפשר ליישם:

להתמודדות עם עומס, לשיפור תהליכים, ולהגדלת הרווחים בפחות מאמץ.

כולל טעויות נפוצות שחובה להימנע מהן וכל הדברים שראינו שעובדים בשטח.

להצטרפות לקבוצת הוואצאפ השקטה

לבעלי עסקים שרוצים יותר חופש

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט

מכונה לייצור רווחים

הופכים את העסק למכונה לייצור רווחים

הגיע הזמן לגלות מה באמת חוסם אותך, ולקבל מדריך מיידי וקצר לפריצה קדימה

מלא את השאלון וקבל גישה מיידית למדריך
“3 שיטות פשוטות להגדלת הרווחים בלי להשקיע שקל בפרסום”

טיפים נוספים

אחוזי סגירה בקרת איכות גבייה גיוס כוח אדם הגדלת רווחים הוצאות הכשרת עובדים השגת מטרות התייעלות טיפול בעובדים טעויות נפוצות יש תקווה כוח אדם לעשות פחות ולהתקדם יותר לקוחות חדשים לקוחות חוזרים מחסום אישי מחסום נסתר מכירות מקרים מהשטח ניהול נכון ניהול פיננסי סגירת עסקאות סדר וארגון סיפור מהחיים קבוצות קידום עם פריטי דפוס רשתות חברתיות שורש הבעיה שיווק וקידום שימור לקוחות שירות לקוחות תזרים מזומנים תכנון פיננסי ״אין מה לעשות״

  • מוצא את עצמך שומע עוד פודקאסט, קורא עוד ניוזלטר וצופה בעוד סרטון הדרכה, אבל רשימת המטלות הקריטיות ממשיכה להיות תקועה במקום? אם נמאס לך להרגיש שאתה נמצא ב”פול גז בניוטרל” ולצבור ערימות של ידע שאתה לא מצליח לתרגם למעשים, בוא נראה מה עושים כבר עכשיו כדי להתחיל לייצר תוצאות בשטח.
  • משמעת היא האוטומציה של כוח הרצון. מה שהביא אותך לכאן, לא יביא אותך לשם. ייתכן שהכאוס ויכולת האלתור עזרו לך להקים את העסק, אבל הם אלו שמונעים ממך להצמיח אותו עכשיו. אתה רוצה את הלייף-סטייל, את החופשה ביוון, שהעסק “ירוץ לבד”? משמעת זה כרטיס הכניסה למועדון. אנחנו מצליחים במידה שבה המערכות שלנו פועלות חלק. אנשים חושבים שמשמעת היא חומה שסוגרת עליהם, אבל במציאות היא הרצפה שעליה הם עומדים. היא לא מגבילה את החופש שלך, היא יוצרת אותו. במיוחד כשאתה מנהל עסק עם צוות עובדים. אם אתה רוצה להבין איך להפוך משמעת לכלי שמרחיב אותך במקום לכלוא אותך, המאמר הזה יראה לך ​​איך להשתחרר מכלא של עבודה קשה לחופש של ניהול מלמעלה.
  • מרגיש שהעסק עובד רק כשאתה שם? כל משמרת נראית קצת אחרת, כל עובד מפרש את הנהלים בדרך שלו, וברגע שאתה לא בודק מקרוב, דברים מתפספסים? זה לא בהכרח עניין של מוטיבציה, וזו גם לא רק שאלה של “עובדים טובים” או “עובדים רעים”. השאלה האמיתית היא איך גורמים לעסק לייצר את אותה תוצאה בלי שום תלות בך?
  • אתה בונה משהו שאתה בטוח שאנשים צריכים. אתה ממש משוכנע בזה. אתה משקיע זמן וכסף בהתאם. אבל רק אחרי ההשקה של המוצר, השירות או העסק החדש, אתה מגלה אם מישהו באמת מוכן לשלם. זו בדיוק הדרך לשרוף הון ולהתעורר למציאות כואבת. השאלה היא למה לבדוק ביקוש רק בסוף, אחרי שכבר התחייבת להכל? למה לא לבדוק ביקוש עוד לפני שהוצאת שקל אחד? בוא נראה איך אתה יכול להפסיק לנחש ולהתחיל לבנות משהו שאנשים יעמדו בתור לשלם עליו.
  • אם היית רואה מה עושים כיום העסקים הרווחיים ביותר בעולם, אולי היית חושב שהם חזרו אחורה בזמן. כשכולם מנסים לפצח את האלגוריתם של טיקטוק או להנדס פרומפטים ב-AI, דווקא השחקנים החכמים ביותר משקיעים במה שנראה לכאורה מיושן. הם הבינו שבעולם של פיקסלים, אתה אולי משיג תשומת לב לרגע, אבל נשאר עוד טאב פתוח בתוך ים של הסחות דעת. כדי לצאת מהמסך ולחדור מתחת לשריון האדישות הדיגיטלית, הם משתמשים בנשק “שבירת-אלגוריתם” שרוב העסקים זנחו מאחור…
  • מחקרים מראים שעובדי ידע (מי שהעבודה שלו מבוססת על חשיבה בניגוד לייצור פיזי) מבצעים “עבודה סביב העבודה” (כמו בדיקת מיילים, הודעות ופגישות מיותרות) במשך כ-60% מיום העבודה שלהם! הכוונה למשימות “תחליפיות”, פעולות שנראות פרודוקטיביות אבל בעצם משמשות כמנגנון בריחה מהדבר האחד שבאמת חשוב. התוצאה? תחושה מתמשכת של עומס ויום שנגמר בלי הישגים משמעותיים. אלופי הביצוע פועלים אחרת, והסוד שלהם פשוט בהרבה ממה שאתה חושב.
  • עבור חלק גדול מהאנשים לבקש הנחה זה כמו להגיד “בוקר טוב”. זה על אוטומט. מחקרים מראים שאם לקוח כבר השקיע זמן בשיחה, קרא את ההצעה והגיע לשלב הדיבור על הכסף, הוא כבר החליט שהמוצר במידה רבה נכון עבורו. המחיר הוא סוג של מחסום אחרון, ולרוב הוא הרבה יותר גמיש בראש של הלקוח מאשר בראש של המוכר הלחוץ.
  • בוא נניח שאתה עומד מול לוח הבקרה של העסק שלך. עשרות כפתורים, כל אחד מייצג אפשרות אחרת: מוצר חדש, קמפיין חדש, גיוס נוסף, שוק נוסף, שיפור תהליך, מיתוג מחדש, שינוי תמחור ועוד ועוד. אתה לא יכול ללחוץ על כולם בו זמנית, כי כל לחיצה דורשת זמן, כסף ותשומת לב. אז איך מחליטים על איזה כפתור ללחוץ קודם? לפי אינטואיציה? לפי מה שמלהיב? לפי מה שהמתחרים עושים? האמת היא שיש תשובה שמבוססת על הגיון פשוט ומתמטיקה בסיסית, ולמרות זאת רוב בעלי העסקים פועלים בדיוק הפוך.
  • בוא נעשה חשבון פשוט: כמה עלה לך להביא כל לקוח שקנה ממך אי פעם? פרסום, שיווק, זמן, אנרגיה? לא סכומים קטנים, נכון? עכשיו שאלה: מה עשית עם הלקוחות האלה אחרי שהם קנו? אצל הרבה בעלי עסקים התשובה היא “לא משהו מיוחד”. משקיעים הון בלמצוא לקוחות חדשים, ואז שוכחים כמעט לגמרי מאלה שכבר סמכו עליך. לקוח שלנו, שמוכר מוצרים במאות עד עשרות אלפי שקלים, ישב על רשימה של כ-10,000 איש שכבר הכירו אותו והשאירו פרטים, ובמקום לדבר איתם די שכח שהם קיימים. הוא הגיע אלינו עם 8 ימים לסוף החודש ותחושה שאין מה לעשות. אבל האמת היתה שהוא ישב על מכרה הזהב הזה בלי לדעת, ואנחנו פשוט עזרנו לו להתחיל לחפור!

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט