אני יודע מה צריך לעשות, אבל…

כמה פעמים שמעת את המשפט הזה או אפילו אמרת אותו בעצמך? אנשים רבים מכירים את התחושה – הם יודעים בדיוק מה צריך לעשות, אך תמיד יש “אבל”. משהו מפריע או מונע מהם לבצע את מה שהם יודעים שנדרש. כל תירוץ כזה מביא לכך שהדברים לא נעשים, והמגמה רק מחמירה. אבל מה קורה כשמבינים מה מסתתר מאחורי ה”אבל”? מהו המכשול האמיתי שגורם להתחמק ממשימות חשובות?

לפני שנצלול למאמר עצמו…

מדריך

פתחת עסק כדי לזכות בחופש אבל גילית שרק הכנסת את עצמך לעבודת פרך תובענית? במקום ליהנות מהחיים, אתה כבול לשוטף, לכיבוי שריפות ולמאות משימות שלא נגמרות?

במיוחד עבורך: המדריך שיעזור לך להפוך בעיות כרוניות בעסק לסיסטם שעובד לבד

״אני יודע מה צריך לעשות, אבל…״​​

אני מת על התשובה הזו ממנהלים, והיא בדרך כלל מלווה בהסבר למה מה שצריך לעשות לא התבצע.

דוגמאות:

  • ״אני יודע שצריך להוציא דיוור. [אבל] אני פשוט עמוס מדי.״
  • ״נכון, הבחור הזה לא צריך להמשיך לעבוד כאן. צריך לפטר אותו. הוא באמת מעכיר את האווירה ומדכדך את כולם.״ ובאותה הנשימה, עוד לפני שאני מספיק לשאול משהו, ״אבל זה לא הזמן לפטר אותו, הוא יודע לטפל בכל המוצרים וחוץ מזה הלקוחות אוהבים אותו.״
  • ״ברור שצריך לגבות, [אבל] אני פשוט לא מספיק להגיע לזה (ולכן אני יורד על הברכיים מול מנהל סניף הבנק שישחרר לי עוד אשראי).״

כל התשובות הללו הן על פי תבנית, כאילו כל המנהלים הסכימו עליה בישיבה סודית שהתקיימה מזמן: ״כן אני יודע מה צריך לעשות… אבל [והסבר מדוע זה לא מבוצע או לא יכול להתבצע].״ 

ואז, כשהדבר לא מתבצע, המצב הכללי מתדרדר או מחמיר או פשוט לא משתפר לאורך זמן.

אפשר לסכם את כל מה שמסתתר מאחורי המקרים הללו כמכשול אחד מרכזי. ברגע שמבינים אותו לעומק, הוא הופך לכלי רב-עוצמה שמגביר את יכולתו של המנהל להניע תהליכים, לפרוץ דרך מחסומים ולנטרל את המכשולים שמונעים הצלחה.

שורש הבעיה

הנקודה הבאה, אם לא מטפלים בה בזמן, גם כשהיא נראית קטנה וזניחה בהתחלה, עלולה לצמוח במהירות ולהפוך לבעיה מהותית שקשה מאוד להתמודד איתה בהמשך. במקרים קיצוניים חברות עסקים נסגרות כתוצאה ממנה.

שורש כל התמודדות עם נושא כלשהו נעוץ ביכולת להסתכל על המצב כפי שהוא. לא לברוח ממנו, לא להימנע ממנו או להסתיר אותו, אלא ״להסתכל לו בעיניים״. אחרת, אתה מצמצם את היכולת שלך לבצע ולטפל.

במילים אחרות, אם אתה לא מתמודד עם משהו ואתה מעדיף לעשות משהו אחר – אתה בורח מהמטלה ו/או מהסיטואציה.

זה הבסיס לחוסר ביצוע מתמשך של משימה מסוימת.

אלץ את עצמך להתמודד עם הדברים ישירות, ותגלה פתאום שאתה מצליח להביא דברים לידי ביצוע, וגם לזכות בהערכה גדולה יותר מהסובבים אותך.

ייתכן שתגלה שאתה היחיד כרגע שיכול להזיז דברים, לעקוף מחסומים או לנטרל אותם.

סימנים לחוסר התמודדות

הנה מספר דוגמאות מהחיים:

בכל פעם שקשה לך לבלוע בגרון כשאתה צריך להרים את הטלפון למנהל סניף הבנק…

סוכן מכירות, שיכול לדבר עם הלקוח על הכל, על השירות, על המוצר, על משפחה, וספורט, ואפילו להציג את הצעת המחיר, אך לא לדרוש את הסגירה של העסקה באותו רגע

תחקרתי פעם מנהלת מכירות כדי להבין מדוע החוזה אינו חתום עדיין, והיא הסבירה לי איך הלקוח עסוק באותו יום עם משכורות ואינו יכול לחתום ומבקש שהיא תשלח את…. זה חוסר התמודדות. כי בחיים אתה מוכר או שמוכרים לך. ובמקרה הזה, הלקוח מכר לה שהוא “עסוק” ומנהלת המכירות קנתה את זה. היא לא הרגישה בנוח לדחוף לסגירת העסקה, ולכן במודע או שלא במודע – התחמקה מזה. (אל דאגה, בסוף הבאנו את החוזה לחתימה. אבל זה דרש ממנהלת המכירות ומהמנכ”ל שלה להתפקס ולהתחשל, וממני לדחוף את התהליך כדי שהם יתגברו על הנטייה להתחמק).

עובד שרוצה לבקש העלאה, ומרגיש חוסר נוחות לדבר על ההעלאה עם הלקוח שלו (או המנהל שלו), ולכן דוחה את המשימה עוד ועוד ולא עושה זאת – זה מצב של חוסר התמודדות. הוא לא מצליח לעמוד מול הסיטואציה, הנושא או המנהל, ולכן מתחמק מהמשימה במקום לגשת לעניין באופן ישיר.

בעלת העסק, המקצוענית, שרוצה להכניס יותר עסקאות אך סולדת משיווק – לא מרגישה בנוח מול אנשים, ולכן ההכנסה שלה נמוכה בהרבה מהפוטנציאל האמיתי שלה.

מרצה שנרתע או סולד מלדבר אל קהל, או מנהל שרואה שצריך להעיר למנהל זוטר או עובד כלשהו על טעות ולתקן אותה, אך אינו עושה זאת – הם דוגמאות נפוצות נוספות.

וכן הלאה וכן הלאה… יש יותר דוגמאות מאשר מספר האנשים על כדור הארץ!

אז מה אפשר לעשות?

אנחנו נוטים למצוא “הסברים הגיוניים” למה לא לטפל במצבים לא נוחים. אנחנו מתרצים זאת בכך שזו לא העת הנכונה, או שמשהו אחר דחוף יותר.

לכן לפעמים יש צורך בעזרה חיצונית – מישהו שידחוף אותך קדימה ויחייב אותך להתמודד עם אותם מצבים (וכדאי מאוד שאותו מישהו גם יידע להעביר לך את השרביט כדי שתוכל להתמודד עם הדברים בהצלחה בעתיד). ליווי על ידי יועץ עסקי יכול להיות הפתרון שיעזור לך לפרוץ את המחסומים שמונעים ממך להגיע להצלחה אמיתית.

הגיע הזמן לעצור את ההתחמקות ולהתחיל להתמודד עם מה שזה לא יהיה שנמצא שם שמונע ממך להתקדם.

אני מזמין אותך לפגישת ייעוץ עסקי ללא עלות, שבה ננתח יחד את האתגרים הקיימים ונמצא פתרון בר ביצוע. לחץ כאן לקביעת פגישת ייעוץ ללא עלות, ונתחיל לעבוד יחד על ההצלחה שלך.

עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע״מ

תוכן עניינים

רוצה לקבל רעיונות שעוזרים לעשות סדר בעסק ומחזירים שליטה בזמן ובתזרים?

טיפים פרקטיים שאפשר ליישם:

להתמודדות עם עומס, לשיפור תהליכים, ולהגדלת הרווחים בפחות מאמץ.

כולל טעויות נפוצות שחובה להימנע מהן וכל הדברים שראינו שעובדים בשטח.

להצטרפות לקבוצת הוואצאפ השקטה

לבעלי עסקים שרוצים יותר חופש

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט

מכונה לייצור רווחים

הופכים את העסק למכונה לייצור רווחים

הגיע הזמן לגלות מה באמת חוסם אותך, ולקבל מדריך מיידי וקצר לפריצה קדימה

מלא את השאלון וקבל גישה מיידית למדריך
“3 שיטות פשוטות להגדלת הרווחים בלי להשקיע שקל בפרסום”

טיפים נוספים

אחוזי סגירה בקרת איכות גבייה גיוס כוח אדם הגדלת רווחים הוצאות הכשרת עובדים השגת מטרות התייעלות טיפול בעובדים טעויות נפוצות יש תקווה כוח אדם לעשות פחות ולהתקדם יותר לקוחות חדשים לקוחות חוזרים מחסום אישי מחסום נסתר מכירות מקרים מהשטח ניהול נכון ניהול פיננסי סגירת עסקאות סדר וארגון סיפור מהחיים קבוצות קידום עם פריטי דפוס רשתות חברתיות שורש הבעיה שיווק וקידום שימור לקוחות שירות לקוחות תזרים מזומנים תכנון פיננסי ״אין מה לעשות״

  • מוצא את עצמך שומע עוד פודקאסט, קורא עוד ניוזלטר וצופה בעוד סרטון הדרכה, אבל רשימת המטלות הקריטיות ממשיכה להיות תקועה במקום? אם נמאס לך להרגיש שאתה נמצא ב”פול גז בניוטרל” ולצבור ערימות של ידע שאתה לא מצליח לתרגם למעשים, בוא נראה מה עושים כבר עכשיו כדי להתחיל לייצר תוצאות בשטח.
  • משמעת היא האוטומציה של כוח הרצון. מה שהביא אותך לכאן, לא יביא אותך לשם. ייתכן שהכאוס ויכולת האלתור עזרו לך להקים את העסק, אבל הם אלו שמונעים ממך להצמיח אותו עכשיו. אתה רוצה את הלייף-סטייל, את החופשה ביוון, שהעסק “ירוץ לבד”? משמעת זה כרטיס הכניסה למועדון. אנחנו מצליחים במידה שבה המערכות שלנו פועלות חלק. אנשים חושבים שמשמעת היא חומה שסוגרת עליהם, אבל במציאות היא הרצפה שעליה הם עומדים. היא לא מגבילה את החופש שלך, היא יוצרת אותו. במיוחד כשאתה מנהל עסק עם צוות עובדים. אם אתה רוצה להבין איך להפוך משמעת לכלי שמרחיב אותך במקום לכלוא אותך, המאמר הזה יראה לך ​​איך להשתחרר מכלא של עבודה קשה לחופש של ניהול מלמעלה.
  • מרגיש שהעסק עובד רק כשאתה שם? כל משמרת נראית קצת אחרת, כל עובד מפרש את הנהלים בדרך שלו, וברגע שאתה לא בודק מקרוב, דברים מתפספסים? זה לא בהכרח עניין של מוטיבציה, וזו גם לא רק שאלה של “עובדים טובים” או “עובדים רעים”. השאלה האמיתית היא איך גורמים לעסק לייצר את אותה תוצאה בלי שום תלות בך?
  • אתה בונה משהו שאתה בטוח שאנשים צריכים. אתה ממש משוכנע בזה. אתה גם משקיע זמן וכסף בהתאם. אבל רק אחרי ההשקה של המוצר, השירות או העסק החדש, אתה מגלה אם מישהו באמת מוכן לשלם. זו בדיוק הדרך לשרוף הון ולהתעורר למציאות כואבת. השאלה היא למה לבדוק ביקוש רק בסוף, אחרי שכבר התחייבת להכל? למה לא לבדוק ביקוש עוד לפני שהוצאת שקל אחד? בוא נראה איך אתה יכול להפסיק לנחש ולהתחיל לבנות משהו שאנשים יעמדו בתור לשלם עליו.
  • אם היית רואה מה עושים כיום העסקים הרווחיים ביותר בעולם, אולי היית חושב שהם חזרו אחורה בזמן. כשכולם מנסים לפצח את האלגוריתם של טיקטוק או להנדס פרומפטים ב-AI, דווקא השחקנים החכמים ביותר משקיעים במה שנראה לכאורה מיושן. הם הבינו שבעולם של פיקסלים, אתה אולי משיג תשומת לב לרגע, אבל נשאר עוד טאב פתוח בתוך ים של הסחות דעת. כדי לצאת מהמסך ולחדור מתחת לשריון האדישות הדיגיטלית, הם משתמשים בנשק “שבירת-אלגוריתם” שרוב העסקים זנחו מאחור…
  • מחקרים מראים שעובדי ידע (מי שהעבודה שלו מבוססת על חשיבה בניגוד לייצור פיזי) מבצעים “עבודה סביב העבודה” (כמו בדיקת מיילים, הודעות ופגישות מיותרות) במשך כ-60% מיום העבודה שלהם! הכוונה למשימות “תחליפיות”, פעולות שנראות פרודוקטיביות אבל בעצם משמשות כמנגנון בריחה מהדבר האחד שבאמת חשוב. התוצאה? תחושה מתמשכת של עומס ויום שנגמר בלי הישגים משמעותיים. אלופי הביצוע פועלים אחרת, והסוד שלהם פשוט בהרבה ממה שאתה חושב.
  • עבור חלק גדול מהאנשים לבקש הנחה זה כמו להגיד “בוקר טוב”. זה על אוטומט. מחקרים מראים שאם לקוח כבר השקיע זמן בשיחה, קרא את ההצעה והגיע לשלב הדיבור על הכסף, הוא כבר החליט שהמוצר במידה רבה נכון עבורו. המחיר הוא סוג של מחסום אחרון, ולרוב הוא הרבה יותר גמיש בראש של הלקוח מאשר בראש של המוכר הלחוץ.
  • בוא נניח שאתה עומד מול לוח הבקרה של העסק שלך. עשרות כפתורים, כל אחד מייצג אפשרות אחרת: מוצר חדש, קמפיין חדש, גיוס נוסף, שוק נוסף, שיפור תהליך, מיתוג מחדש, שינוי תמחור ועוד ועוד. אתה לא יכול ללחוץ על כולם בו זמנית, כי כל לחיצה דורשת זמן, כסף ותשומת לב. אז איך מחליטים על איזה כפתור ללחוץ קודם? לפי אינטואיציה? לפי מה שמלהיב? לפי מה שהמתחרים עושים? האמת היא שיש תשובה שמבוססת על הגיון פשוט ומתמטיקה בסיסית, ולמרות זאת רוב בעלי העסקים פועלים בדיוק הפוך.
  • בוא נעשה חשבון פשוט: כמה עלה לך להביא כל לקוח שקנה ממך אי פעם? פרסום, שיווק, זמן, אנרגיה? לא סכומים קטנים, נכון? עכשיו שאלה: מה עשית עם הלקוחות האלה אחרי שהם קנו? אצל הרבה בעלי עסקים התשובה היא “לא משהו מיוחד”. משקיעים הון בלמצוא לקוחות חדשים, ואז שוכחים כמעט לגמרי מאלה שכבר סמכו עליך. לקוח שלנו, שמוכר מוצרים במאות עד עשרות אלפי שקלים, ישב על רשימה של כ-10,000 איש שכבר הכירו אותו והשאירו פרטים, ובמקום לדבר איתם די שכח שהם קיימים. הוא הגיע אלינו עם 8 ימים לסוף החודש ותחושה שאין מה לעשות. אבל האמת היתה שהוא ישב על מכרה הזהב הזה בלי לדעת, ואנחנו פשוט עזרנו לו להתחיל לחפור!

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט