עד כמה להתעקש עם עובדים?

איך נמנעים ממשברים ומשיגים את המטרה (בטווח הקצר ובטווח הארוך)

לפני שנצלול למאמר עצמו…

מדריך

פתחת עסק כדי לזכות בחופש אבל גילית שרק הכנסת את עצמך לעבודת פרך תובענית? במקום ליהנות מהחיים, אתה כבול לשוטף, לכיבוי שריפות ולמאות משימות שלא נגמרות?

במיוחד עבורך: המדריך שיעזור לך להפוך בעיות כרוניות בעסק לסיסטם שעובד לבד

עד כמה להתעקש עם עובדים?

אם נתעקש יותר מדי, יהיה משבר וזה יהיה לא נוח.

מצד שני, אם לא נתעקש, נתפשר ונצטרך לחיות עם ההשלכות, וזה יהיה לא נוח.

זה נכון לגבי עובדים, ילדים ולמעשה עם כל אדם סביבנו, בין אם חבר, נותן שירות או פקיד ממשלתי.

הנה דוגמה.

הסרט של המזרון

יצאנו לחופשה.

חלק מהחופשה בילינו על חוף הים באילת, בקמפינג כפי שאנו אוהבים לעשות עם כל המשפחה.

הבן שלי גל, שעוד לא מלאו לו 12 באותו הזמן, ביקש לישון על מזרון הטיולים הירוק מגומי, שמלווה אותי כבר שנים רבות.

למען האמת, המזרון הזה, שרכשתי באירופה, כל כך איכותי שהוא נראה כמעט חדש, למרות שהוא מלווה אותי כציוד אישי מעל 29 שנים ועברנו יחד טיולים וחוויות רבים מאוד.

בעבר החלטתי שאני שומר על ציוד, ומתחזק אותו כך שיחזיק מעמד למשך הזמן הארוך ביותר. במיוחד כשמדובר בציוד איכותי עם ערך סנטימנטלי כלשהו.

אני מקפיד לשמור גם על המזרון וגם על רצועת הבד המקורית הסגולה שאיתו קושרים את המזרון כאשר הוא מגולגל.

כאשר פותחים את המזרון, הסרט הסגול הזה, עלול בקלות ללכת לאיבוד בשטח.

לכן שמתי מדיניות לעצמי: לעולם לא להשאיר פריטים זרוקים או מונחים בצורה שתקל לאבד אותם. תמיד לשים אותם בתוך כיס, תיק או לאבטח אותם לתיק או פריט בולט אחר שפחות סביר שילך לאיבוד.

בבוקר, התחלנו לקפל את הציוד, וכל אחד טיפל בציוד שבו השתמש במהלך הלילה.

כשהבן שלי הגיע לגלגל את המזרון, הוא לא מצא את הסרט הסגול.

דילמה

כעת אני בדילמה. לי אישית חשוב לשמור על ההחלטה שלי לשמור את הציוד מקורי ומתוחזק ככל האפשר.

התעקשתי פעם אחת ולאחר מכן עוד פעם, וגל ניסה לחפש פה ושם, ומתחת לתיק, וליד המחצלת, אך לא מצא את המזרון. לאחר מכן הוא פנה לענייניו האחרים.

כעת נשאלת השאלה: האם עלי להעיר לו, והאם צריך לעשות מזה דרמה? – זו לא דוגמה טובה. וזה רק יעכיר את האווירה.

חוץ מזה, אפשר גם להשאיר את המזרון מגולגל וקשור באיזה חוט בלוי שגל אילתר.

ומה יקרה אם הוא לא ימצא את הסרט, אז סתם עשיתי מכך עניין גדול, שלא היה בו טעם?

מצד שני, איזה מסר אני מציב כאן? האם אני משמש דוגמה טובה לשמירה על חפצים וציוד, או שאני תומך ותורם לרעיון שאפשר לאבד ציוד, וזה לא נורא. ולאחר מכן להתמודד עם הוצאות מיותרות, וחוסר נוחות מכך שהציוד הדרוש חסר?

היום זה סרט של מזרון, מחר זה בטריה נטעת לטלפון, ומחרתיים זה ציוד יקר יותר או חיוני יותר.

החלטתי

החלטתי שהדבר הנכון הוא להתעקש על הסטנדרט.

זו הדרך היחידה שבה אני מבהיר לעצמי ולאחרים שאין ספק מהו הסטנדרט שאני מצפה מעצמי ומכל הסובבים אותי, במיוחד במשפחה, ליישם בחיינו.

מאותו רגע שרק החלטתי, פשוט לא הנחתי לו (וגם לא הנחתי לעצמי) לוותר.

בהתחלה, הוא ניסה להזניח את זה, ולחזור לענייניו.

לאחר מכן, הוא אמר שיחפש את הפריט – מאוחר יותר.

המשכתי להתעקש. כי כעת זה טרי. מאוחר יותר, הדברים משתנים, מעבירים את הציוד לרכב, משנים מיקום, יש אנשים שעוברים סביבנו. אז המשכתי להתעקש, ותוך כדי ממשיך לחזק את עצמי שזה הדבר הנכון. כי ההתנגדות הפנימית הייתה שם.

לאחר מכן, כשלא הנחתי לעניין ודרשתי שימצא את זה עכשיו, כשזה עוד טרי, הוא התחיל להתקומם.

ולאחר מכן עבר להתמרמר, ולהתלונן.

הוא ניסה להפחית מהערך של זה ולומר “מה זה חשוב?! זה רק רצועת בד זניחה.”

לאט לאט, עם ההתעקשות שלי, וההבנה שהוא עובר דרך, הוא גם המשיך לחפש.

מתחת. ליד. בתוך התיק הזה. בתוך התיק ההוא…

ולאחר כמה דקות ארוכות מורטות עצבים, אך משמעותיות מאוד, הוא מצא את הסרט.

השתדלתי לכל אורך התהליך לחזק אותו. ולא רק לתקוף עם ברקים, אלא גם לתת מדי פעם קרן שמש בהירה.

כאשר הוא מצא, ממש הערכתי אותו – וגם הייתי לי עצמי הקלה עצומה.

זה השתלם. בשיחה רגועה לאחר מכן, המסקנה הייתה, שצריך להקפיד על מדיניות. תמיד לאבטח ומייד את הציוד שאינו בשימוש כרגע, ועלול ללכת לאיבוד.

הדבר הנוסף שהוא אמר שלמד, הוא שאם יפר את ההסכמה הזו, יגיע מכבש של דרישה ללא פשרות. לכן עדיף לשמור על הכללים מהתחלה ולאורך כל הזמן.

מאז, יש הקפדה, ובטיולים מאז, הרבה יותר כיף ונוח מבחינת הטיפול בציוד. בכל הציוד. ולמעשה בתחומים נוספים בחיים.

המלצה

כמוביל בקבוצה (וכל אחד יכול להיות מוביל בקבוצה, לא רק המנהל), חשוב להקפיד ולתת דוגמה טובה של סטנדרט גבוה שנקבע כמדיניות, ולא להתפשר עליו.

דרוש מאחרים לשמור את הסטנדרט הגבוה כמה שאתה רוצה.

סטיב ג’ובס מייסד Apple הוא דוגמה מצוינת לכך.

ג’ף בזוס מייסד Amazon, גם הוא דוגמה.

אמנם אפשר לומר הרבה דברים “פחות נעימים” על האנשים האלה. אך בסופו של דבר, אין ויכוח שהתוצרים הם ברמה אחרת, והצוות סביבם הופך לבעל יכולת גבוהה יותר.

האם קבעת לעצמך מה הסטנדרט להתנהג לפיו בשירות, בייצור, באספקת השירות ובכל פינה אחרת בעסק ובחיים?

עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע״מ


ראה גם:

איך אתה מנהל את הזמן שלך כשיש כל כך הרבה הפרעות מסביב?

​לעשות סדר עוזר להכניס יותר כסף?

איך לשמור על סדר וארגון בעסק מתרחב

תוכן עניינים

רוצה לקבל רעיונות שעוזרים לעשות סדר בעסק ומחזירים שליטה בזמן ובתזרים?

טיפים פרקטיים שאפשר ליישם:

להתמודדות עם עומס, לשיפור תהליכים, ולהגדלת הרווחים בפחות מאמץ.

כולל טעויות נפוצות שחובה להימנע מהן וכל הדברים שראינו שעובדים בשטח.

להצטרפות לקבוצת הוואצאפ השקטה

לבעלי עסקים שרוצים יותר חופש

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט

מכונה לייצור רווחים

הופכים את העסק למכונה לייצור רווחים

הגיע הזמן לגלות מה באמת חוסם אותך, ולקבל מדריך מיידי וקצר לפריצה קדימה

מלא את השאלון וקבל גישה מיידית למדריך
“3 שיטות פשוטות להגדלת הרווחים בלי להשקיע שקל בפרסום”

טיפים נוספים

אחוזי סגירה בקרת איכות גבייה גיוס כוח אדם הגדלת רווחים הוצאות הכשרת עובדים השגת מטרות התייעלות טיפול בעובדים טעויות נפוצות יש תקווה כוח אדם לעשות פחות ולהתקדם יותר לקוחות חדשים לקוחות חוזרים מחסום אישי מחסום נסתר מכירות מקרים מהשטח ניהול נכון ניהול פיננסי סגירת עסקאות סדר וארגון סיפור מהחיים קבוצות קידום עם פריטי דפוס רשתות חברתיות שורש הבעיה שיווק וקידום שימור לקוחות שירות לקוחות תזרים מזומנים תכנון פיננסי ״אין מה לעשות״

  • מוצא את עצמך שומע עוד פודקאסט, קורא עוד ניוזלטר וצופה בעוד סרטון הדרכה, אבל רשימת המטלות הקריטיות ממשיכה להיות תקועה במקום? אם נמאס לך להרגיש שאתה נמצא ב”פול גז בניוטרל” ולצבור ערימות של ידע שאתה לא מצליח לתרגם למעשים, בוא נראה מה עושים כבר עכשיו כדי להתחיל לייצר תוצאות בשטח.
  • משמעת היא האוטומציה של כוח הרצון. מה שהביא אותך לכאן, לא יביא אותך לשם. ייתכן שהכאוס ויכולת האלתור עזרו לך להקים את העסק, אבל הם אלו שמונעים ממך להצמיח אותו עכשיו. אתה רוצה את הלייף-סטייל, את החופשה ביוון, שהעסק “ירוץ לבד”? משמעת זה כרטיס הכניסה למועדון. אנחנו מצליחים במידה שבה המערכות שלנו פועלות חלק. אנשים חושבים שמשמעת היא חומה שסוגרת עליהם, אבל במציאות היא הרצפה שעליה הם עומדים. היא לא מגבילה את החופש שלך, היא יוצרת אותו. במיוחד כשאתה מנהל עסק עם צוות עובדים. אם אתה רוצה להבין איך להפוך משמעת לכלי שמרחיב אותך במקום לכלוא אותך, המאמר הזה יראה לך ​​איך להשתחרר מכלא של עבודה קשה לחופש של ניהול מלמעלה.
  • מרגיש שהעסק עובד רק כשאתה שם? כל משמרת נראית קצת אחרת, כל עובד מפרש את הנהלים בדרך שלו, וברגע שאתה לא בודק מקרוב, דברים מתפספסים? זה לא בהכרח עניין של מוטיבציה, וזו גם לא רק שאלה של “עובדים טובים” או “עובדים רעים”. השאלה האמיתית היא איך גורמים לעסק לייצר את אותה תוצאה בלי שום תלות בך?
  • אתה בונה משהו שאתה בטוח שאנשים צריכים. אתה ממש משוכנע בזה. אתה גם משקיע זמן וכסף בהתאם. אבל רק אחרי ההשקה של המוצר, השירות או העסק החדש, אתה מגלה אם מישהו באמת מוכן לשלם. זו בדיוק הדרך לשרוף הון ולהתעורר למציאות כואבת. השאלה היא למה לבדוק ביקוש רק בסוף, אחרי שכבר התחייבת להכל? למה לא לבדוק ביקוש עוד לפני שהוצאת שקל אחד? בוא נראה איך אתה יכול להפסיק לנחש ולהתחיל לבנות משהו שאנשים יעמדו בתור לשלם עליו.
  • אם היית רואה מה עושים כיום העסקים הרווחיים ביותר בעולם, אולי היית חושב שהם חזרו אחורה בזמן. כשכולם מנסים לפצח את האלגוריתם של טיקטוק או להנדס פרומפטים ב-AI, דווקא השחקנים החכמים ביותר משקיעים במה שנראה לכאורה מיושן. הם הבינו שבעולם של פיקסלים, אתה אולי משיג תשומת לב לרגע, אבל נשאר עוד טאב פתוח בתוך ים של הסחות דעת. כדי לצאת מהמסך ולחדור מתחת לשריון האדישות הדיגיטלית, הם משתמשים בנשק “שבירת-אלגוריתם” שרוב העסקים זנחו מאחור…
  • מחקרים מראים שעובדי ידע (מי שהעבודה שלו מבוססת על חשיבה בניגוד לייצור פיזי) מבצעים “עבודה סביב העבודה” (כמו בדיקת מיילים, הודעות ופגישות מיותרות) במשך כ-60% מיום העבודה שלהם! הכוונה למשימות “תחליפיות”, פעולות שנראות פרודוקטיביות אבל בעצם משמשות כמנגנון בריחה מהדבר האחד שבאמת חשוב. התוצאה? תחושה מתמשכת של עומס ויום שנגמר בלי הישגים משמעותיים. אלופי הביצוע פועלים אחרת, והסוד שלהם פשוט בהרבה ממה שאתה חושב.
  • עבור חלק גדול מהאנשים לבקש הנחה זה כמו להגיד “בוקר טוב”. זה על אוטומט. מחקרים מראים שאם לקוח כבר השקיע זמן בשיחה, קרא את ההצעה והגיע לשלב הדיבור על הכסף, הוא כבר החליט שהמוצר במידה רבה נכון עבורו. המחיר הוא סוג של מחסום אחרון, ולרוב הוא הרבה יותר גמיש בראש של הלקוח מאשר בראש של המוכר הלחוץ.
  • בוא נניח שאתה עומד מול לוח הבקרה של העסק שלך. עשרות כפתורים, כל אחד מייצג אפשרות אחרת: מוצר חדש, קמפיין חדש, גיוס נוסף, שוק נוסף, שיפור תהליך, מיתוג מחדש, שינוי תמחור ועוד ועוד. אתה לא יכול ללחוץ על כולם בו זמנית, כי כל לחיצה דורשת זמן, כסף ותשומת לב. אז איך מחליטים על איזה כפתור ללחוץ קודם? לפי אינטואיציה? לפי מה שמלהיב? לפי מה שהמתחרים עושים? האמת היא שיש תשובה שמבוססת על הגיון פשוט ומתמטיקה בסיסית, ולמרות זאת רוב בעלי העסקים פועלים בדיוק הפוך.
  • בוא נעשה חשבון פשוט: כמה עלה לך להביא כל לקוח שקנה ממך אי פעם? פרסום, שיווק, זמן, אנרגיה? לא סכומים קטנים, נכון? עכשיו שאלה: מה עשית עם הלקוחות האלה אחרי שהם קנו? אצל הרבה בעלי עסקים התשובה היא “לא משהו מיוחד”. משקיעים הון בלמצוא לקוחות חדשים, ואז שוכחים כמעט לגמרי מאלה שכבר סמכו עליך. לקוח שלנו, שמוכר מוצרים במאות עד עשרות אלפי שקלים, ישב על רשימה של כ-10,000 איש שכבר הכירו אותו והשאירו פרטים, ובמקום לדבר איתם די שכח שהם קיימים. הוא הגיע אלינו עם 8 ימים לסוף החודש ותחושה שאין מה לעשות. אבל האמת היתה שהוא ישב על מכרה הזהב הזה בלי לדעת, ואנחנו פשוט עזרנו לו להתחיל לחפור!

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט