איך לצמצם בעיות תזרים?

האם המלאי שאתה קונה מראש יוצר בעיות בלתי צפויות ולחצים מיותרים? איך אפשר למכור בלי מלאי ואיך כל זה קשור לבעיות תזרים?

לפני שנצלול למאמר עצמו…

מדריך

פתחת עסק כדי לזכות בחופש אבל גילית שרק הכנסת את עצמך לעבודת פרך תובענית? במקום ליהנות מהחיים, אתה כבול לשוטף, לכיבוי שריפות ולמאות משימות שלא נגמרות?

במיוחד עבורך: המדריך שיעזור לך להפוך בעיות כרוניות בעסק לסיסטם שעובד לבד

קיים הרגל בשוק העסקים של אגירת סחורה. הדיעה הרווחת היא שיש להחזיק מלאי גדול על מנת לאפשר מכירות.

בפועל נוצר מצב שבו אתה משלם על מלאי מכסף שעוד לא עשית, דבר שבהכרח מביא לצ’קים דחויים או קניה באשראי. ואז אתה מוציא צ’קים או מתחייב לתשלומים על סמך תקווה עתידית לכסף שייכנס.

בעל עסק לחומרי בנייה היה בטוח שהוא יכול למכור רק מה שקיים במלאי. זה גרם להגבלת המכירות ומצד שני לאגירת מלאי שהביאה ללחץ תזרימי: כספים רבים הוצאו על רכישת מלאי שטרם נמכר.

בעל העסק, שהרגיש את כובד המשקל, חיפש עזרה בנושא. הוא הגיע לסדנת ניהול פיננסי שהעברתי ובעקבות הסדנה יישם כמה שינויים.

טיפול

בין השאר, הסדנה עזרה לבעל העסק להבין שלא הכרחי להחזיק מלאי גדול. הוא ראה שמרבית תשומת הלב שלו הייתה על המלאי ואיך להיפטר ממנו

בעזרת עקרונות שלמד בנושא תכנון פיננסי וניהול פיננסי נכון, הוא שינה את מיקוד תשומת הלב למכירות. ברגע שנסגרת עסקה הוא בודק אם הסחורה קיימת במלאי. ואם לא, הוא מזמין מייד. בסדנה הוא למד שיטה יעילה לשמירה על זרימה חלקה ומדויקת של התהליכים בעסק.

שינוי תפיסה: ממלאי למכירות

בעל העסק גילה כי השינוי המרכזי שעליו לבצע הוא בגישה שלו הוא לעבור ממחשבה של “אני חייב להחזיק סחורה כדי למכור” ל-“אני מוכר, ואז דואג לספק את הסחורה”.

זהו מעבר קריטי שהפחית עבורו סיכונים וייעל את תזרים המזומנים.

הקטנת סיכון פיננסי

כאשר בעל העסק מחזיק מלאי גדול, הוא למעשה “מקפיא” סכומי כסף משמעותיים, שלא מייצרים רווח עד שהמלאי נמכר.

לא רק שהוא קונה מספקים על סמך תקווה עתידית, אלא שבינתיים הכסף שלו כלוא. לא זמין לשיווק, לצמיחה או אפילו להוצאות שוטפות.

אם יש ירידת מחירים, שינוי בביקוש או הופעה של מתחרה עם הצעה טובה יותר הערך של המלאי עלול להיפגע, מה שמוביל להפסדים. המעבר למודל של רכישה לפי צורך מצמצם את הסיכון הזה משמעותית.

תוצאות

הלחץ התזרימי ירד בבת אחת בעשרות אלפי שקלים בעקבות התאמה זו בין רכש המלאי למכירות בפועל. התאמה זו היא רק אחת מ-15 פעולות התכנון הפיננסי שעליהן אנחנו עוברים בסדנה.

את הכסף שהתפנה כעת היה אפשר להקצות לקידום והתרחבות בצורה מושכלת יותר.

בעל העסק, גם דיווח על הקלה גדולה מכך שהוא קונה רק מה שצריך ולא צריך להחזיק מלאים.

עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע”מ


ראה גם:

מי חוסם את ההכנסות שלך?

מה עושים כשבנק סוגר את הברז?

איך ״עושים״ המון כסף?

תוכן עניינים

רוצה לקבל רעיונות שעוזרים לעשות סדר בעסק ומחזירים שליטה בזמן ובתזרים?

טיפים פרקטיים שאפשר ליישם:

להתמודדות עם עומס, לשיפור תהליכים, ולהגדלת הרווחים בפחות מאמץ.

כולל טעויות נפוצות שחובה להימנע מהן וכל הדברים שראינו שעובדים בשטח.

להצטרפות לקבוצת הוואצאפ השקטה

לבעלי עסקים שרוצים יותר חופש

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט

מכונה לייצור רווחים

הופכים את העסק למכונה לייצור רווחים

הגיע הזמן לגלות מה באמת חוסם אותך, ולקבל מדריך מיידי וקצר לפריצה קדימה

מלא את השאלון וקבל גישה מיידית למדריך
“3 שיטות פשוטות להגדלת הרווחים בלי להשקיע שקל בפרסום”

טיפים נוספים

אחוזי סגירה בקרת איכות גבייה גיוס כוח אדם הגדלת רווחים הוצאות הכשרת עובדים השגת מטרות התייעלות טיפול בעובדים טעויות נפוצות יש תקווה כוח אדם לעשות פחות ולהתקדם יותר לקוחות חדשים לקוחות חוזרים מחסום אישי מחסום נסתר מכירות מקרים מהשטח ניהול נכון ניהול פיננסי סגירת עסקאות סדר וארגון סיפור מהחיים קבוצות קידום עם פריטי דפוס רשתות חברתיות שורש הבעיה שיווק וקידום שימור לקוחות שירות לקוחות תזרים מזומנים תכנון פיננסי ״אין מה לעשות״

  • מוצא את עצמך שומע עוד פודקאסט, קורא עוד ניוזלטר וצופה בעוד סרטון הדרכה, אבל רשימת המטלות הקריטיות ממשיכה להיות תקועה במקום? אם נמאס לך להרגיש שאתה נמצא ב”פול גז בניוטרל” ולצבור ערימות של ידע שאתה לא מצליח לתרגם למעשים, בוא נראה מה עושים כבר עכשיו כדי להתחיל לייצר תוצאות בשטח.
  • משמעת היא האוטומציה של כוח הרצון. מה שהביא אותך לכאן, לא יביא אותך לשם. ייתכן שהכאוס ויכולת האלתור עזרו לך להקים את העסק, אבל הם אלו שמונעים ממך להצמיח אותו עכשיו. אתה רוצה את הלייף-סטייל, את החופשה ביוון, שהעסק “ירוץ לבד”? משמעת זה כרטיס הכניסה למועדון. אנחנו מצליחים במידה שבה המערכות שלנו פועלות חלק. אנשים חושבים שמשמעת היא חומה שסוגרת עליהם, אבל במציאות היא הרצפה שעליה הם עומדים. היא לא מגבילה את החופש שלך, היא יוצרת אותו. במיוחד כשאתה מנהל עסק עם צוות עובדים. אם אתה רוצה להבין איך להפוך משמעת לכלי שמרחיב אותך במקום לכלוא אותך, המאמר הזה יראה לך ​​איך להשתחרר מכלא של עבודה קשה לחופש של ניהול מלמעלה.
  • מרגיש שהעסק עובד רק כשאתה שם? כל משמרת נראית קצת אחרת, כל עובד מפרש את הנהלים בדרך שלו, וברגע שאתה לא בודק מקרוב, דברים מתפספסים? זה לא בהכרח עניין של מוטיבציה, וזו גם לא רק שאלה של “עובדים טובים” או “עובדים רעים”. השאלה האמיתית היא איך גורמים לעסק לייצר את אותה תוצאה בלי שום תלות בך?
  • אתה בונה משהו שאתה בטוח שאנשים צריכים. אתה ממש משוכנע בזה. אתה גם משקיע זמן וכסף בהתאם. אבל רק אחרי ההשקה של המוצר, השירות או העסק החדש, אתה מגלה אם מישהו באמת מוכן לשלם. זו בדיוק הדרך לשרוף הון ולהתעורר למציאות כואבת. השאלה היא למה לבדוק ביקוש רק בסוף, אחרי שכבר התחייבת להכל? למה לא לבדוק ביקוש עוד לפני שהוצאת שקל אחד? בוא נראה איך אתה יכול להפסיק לנחש ולהתחיל לבנות משהו שאנשים יעמדו בתור לשלם עליו.
  • אם היית רואה מה עושים כיום העסקים הרווחיים ביותר בעולם, אולי היית חושב שהם חזרו אחורה בזמן. כשכולם מנסים לפצח את האלגוריתם של טיקטוק או להנדס פרומפטים ב-AI, דווקא השחקנים החכמים ביותר משקיעים במה שנראה לכאורה מיושן. הם הבינו שבעולם של פיקסלים, אתה אולי משיג תשומת לב לרגע, אבל נשאר עוד טאב פתוח בתוך ים של הסחות דעת. כדי לצאת מהמסך ולחדור מתחת לשריון האדישות הדיגיטלית, הם משתמשים בנשק “שבירת-אלגוריתם” שרוב העסקים זנחו מאחור…
  • מחקרים מראים שעובדי ידע (מי שהעבודה שלו מבוססת על חשיבה בניגוד לייצור פיזי) מבצעים “עבודה סביב העבודה” (כמו בדיקת מיילים, הודעות ופגישות מיותרות) במשך כ-60% מיום העבודה שלהם! הכוונה למשימות “תחליפיות”, פעולות שנראות פרודוקטיביות אבל בעצם משמשות כמנגנון בריחה מהדבר האחד שבאמת חשוב. התוצאה? תחושה מתמשכת של עומס ויום שנגמר בלי הישגים משמעותיים. אלופי הביצוע פועלים אחרת, והסוד שלהם פשוט בהרבה ממה שאתה חושב.
  • עבור חלק גדול מהאנשים לבקש הנחה זה כמו להגיד “בוקר טוב”. זה על אוטומט. מחקרים מראים שאם לקוח כבר השקיע זמן בשיחה, קרא את ההצעה והגיע לשלב הדיבור על הכסף, הוא כבר החליט שהמוצר במידה רבה נכון עבורו. המחיר הוא סוג של מחסום אחרון, ולרוב הוא הרבה יותר גמיש בראש של הלקוח מאשר בראש של המוכר הלחוץ.
  • בוא נניח שאתה עומד מול לוח הבקרה של העסק שלך. עשרות כפתורים, כל אחד מייצג אפשרות אחרת: מוצר חדש, קמפיין חדש, גיוס נוסף, שוק נוסף, שיפור תהליך, מיתוג מחדש, שינוי תמחור ועוד ועוד. אתה לא יכול ללחוץ על כולם בו זמנית, כי כל לחיצה דורשת זמן, כסף ותשומת לב. אז איך מחליטים על איזה כפתור ללחוץ קודם? לפי אינטואיציה? לפי מה שמלהיב? לפי מה שהמתחרים עושים? האמת היא שיש תשובה שמבוססת על הגיון פשוט ומתמטיקה בסיסית, ולמרות זאת רוב בעלי העסקים פועלים בדיוק הפוך.
  • בוא נעשה חשבון פשוט: כמה עלה לך להביא כל לקוח שקנה ממך אי פעם? פרסום, שיווק, זמן, אנרגיה? לא סכומים קטנים, נכון? עכשיו שאלה: מה עשית עם הלקוחות האלה אחרי שהם קנו? אצל הרבה בעלי עסקים התשובה היא “לא משהו מיוחד”. משקיעים הון בלמצוא לקוחות חדשים, ואז שוכחים כמעט לגמרי מאלה שכבר סמכו עליך. לקוח שלנו, שמוכר מוצרים במאות עד עשרות אלפי שקלים, ישב על רשימה של כ-10,000 איש שכבר הכירו אותו והשאירו פרטים, ובמקום לדבר איתם די שכח שהם קיימים. הוא הגיע אלינו עם 8 ימים לסוף החודש ותחושה שאין מה לעשות. אבל האמת היתה שהוא ישב על מכרה הזהב הזה בלי לדעת, ואנחנו פשוט עזרנו לו להתחיל לחפור!

הירשם לוובינר הקרוב לבעלי עסקים

 משדר מיוחד שייתן לך נקודת מבט חדשה על ניהול חכם ואסטרטגיה מוכחת עם דוגמאות מהחיים.

עפר פלאוט