קיים הרגל בשוק העסקים של אגירת סחורה. הדיעה הרווחת היא שיש להחזיק מלאי גדול על מנת לאפשר מכירות.

בפועל נוצר מצב שבו אתה משלם על מלאי מכסף שעוד לא עשית, דבר שבהכרח מביא לצ’קים דחויים או קניה באשראי. ואז אתה מוציא צ’קים או מתחייב לתשלומים על סמך תקווה עתידית לכסף שייכנס.

בעל עסק לחומרי בנייה היה בטוח שהוא יכול למכור רק מה שקיים במלאי. זה גרם להגבלת המכירות ומצד שני לאגירת מלאי שהביאה ללחץ תזרימי – כספים רבים הוצאו על רכישת מלאי שטרם נמכר.

בעל העסק, שהרגיש את כובד המשקל, חיפש עזרה בנושא. הוא הגיע לסדנת ניהול פיננסי שהעברתי ובעקבות הסדנה יישם כמה שינויים.

טיפול

בין השאר, הסדנה עזרה לבעל העסק להבין שלא הכרחי להחזיק מלאי גדול. הוא ראה שמרבית תשומת הלב שלו הייתה על המלאי ואיך להיפטר ממנו. 

בעזרת עקרונות שלמד בנושא תכנון פיננסי וניהול פיננסי נכון, הוא שינה את מיקוד תשומת הלב למכירות. ברגע שנסגרת עסקה הוא בודק אם הסחורה קיימת במלאי. ואם לא, הוא מזמין מייד. בסדנה הוא למד שיטה יעילה לשמירה על זרימה חלקה ומדויקת של התהליכים בעסק.

שינוי תפיסה – ממלאי למכירות

בעל העסק גילה כי השינוי המרכזי שעליו לבצע הוא בגישה שלו – לעבור ממחשבה של “אני חייב להחזיק סחורה כדי למכור” ל-“אני מוכר, ואז דואג לספק את הסחורה”.

זהו מעבר קריטי שהפחית עבורו סיכונים וייעל את תזרים המזומנים.

הקטנת סיכון פיננסי

כאשר בעל העסק מחזיק מלאי גדול, הוא למעשה “מקפיא” סכומי כסף משמעותיים, שלא מייצרים רווח עד שהמלאי נמכר.

לא רק שהוא קונה מספקים על סמך תקווה עתידית, אלא שבינתיים הכסף שלו כלוא – לא זמין לשיווק, לצמיחה או אפילו להוצאות שוטפות.

אם יש ירידת מחירים, שינוי בביקוש או הופעה של מתחרה עם הצעה טובה יותר – הערך של המלאי עלול להיפגע, מה שמוביל להפסדים. המעבר למודל של רכישה לפי צורך מצמצם את הסיכון הזה משמעותית.

תוצאות

הלחץ התזרימי ירד בבת אחת בעשרות אלפי שקלים בעקבות התאמה זו בין רכש המלאי למכירות בפועל. התאמה זו היא רק אחת מ-15 פעולות התכנון הפיננסי שעליהן אנחנו עוברים בסדנה.

את הכסף שהתפנה כעת היה אפשר להקצות לקידום והתרחבות בצורה מושכלת יותר.

בעל העסק, גם דיווח על הקלה גדולה מכך שהוא קונה רק מה שצריך ולא צריך להחזיק מלאים.

עפר פלאוט
אקספדיטור מאיץ עסקים בע”מ