תזרים מזומנים

חברה עם מחזור של 30 מיליון ש”ח, שני מפעלים, ובעיה מסתורית שלא נפתרת: בעיות תזרים שנמשכות כבר 6 שנים. כשבעל העסק טוען שוב ושוב ״אנחנו לא מוציאים יותר ממה שמכניסים״, משהו פשוט לא הסתדר. איך ייתכן שהגרעון רק הולך וגדל?
ומה קורה כשמומחה חושף את התפיסה המוטעית הנסתרת שגורמת להפסדים של מיליונים?

בעל עסק מצא את עצמו במצב בעייתי אחרי ששני צ’קים חזרו, והבנק שלו, במקום לעזור, פשוט סגר לו את האפשרות לקבל אשראי. מה עושים כשאין כבר על מי לסמוך בבנק, ואיך אפשר לשנות את יחסי הכוחות לטובתך?

הסיפור הזה מתחיל במקום אפל. בעל מפעל מזון מצליח מוצא את עצמו, אחרי מכירת המפעל, עם חובות של 5.2 מיליון שקל. אז נכון, נשארו לו שלוש חנויות, אבל גם הן לא הצליחו לגרד את הסכומים לכיסוי ההתחייבויות לבנקים, לספקים ואפילו למשפחה. כשהוא במצב הזה, פשיטת רגל נראתה כמו ״הפתרון״ היחיד. אך מבחינת בעל העסק זו לא היתה אופציה. איך יוצאים מהבוץ?

קיימים 3 סוגים של בעלי עסקים כשזה נוגע לניהול תזרים. לאיזו קטגוריה אתה משתייך ואיך זה משפיע על רווחיות העסק שלך לעומת אחרים?